רוּת ב׳ · י״א

וַיַּ֤עַן בֹּ֙עַז֙ וַיֹּ֣אמֶר לָ֔הּ הֻגֵּ֨ד הֻגַּ֜ד לִ֗י כֹּ֤ל אֲשֶׁר־עָשִׂית֙ אֶת־חֲמוֹתֵ֔ךְ אַחֲרֵ֖י מ֣וֹת אִישֵׁ֑ךְ וַתַּעַזְבִ֞י אָבִ֣יךְ וְאִמֵּ֗ךְ וְאֶ֙רֶץ֙ מֽוֹלַדְתֵּ֔ךְ וַתֵּ֣לְכִ֔י אֶל־עַ֕ם אֲשֶׁ֥ר לֹא־יָדַ֖עַתְּ תְּמ֥וֹל שִׁלְשֽׁוֹם׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

בועז משיב: הוגד הוגד לי כל אשר עשית את חמותך אחרי מות אישך, ותעזבי אביך ואמך וארץ מולדתך ותלכי אל עם אשר לא ידעת. אבן עזרא מבאר ש״הוגד הוגד״ הוא פועל שלא נקרא שם פועלו, ומפרש ״אשר לא ידעת״ שלא ידעה לדור עמהם. המלבי״ם מסביר שבועז מונה שני דברים שבזכותם מצאה חן בעיניו: האחד, מה שעשתה עם חמותה, המורה על טיב מידותיה וטיב לבה. תשובתו עונה במדויק על האפשרות הראשונה שהעלתה רות, ומבהירה לה שלא הקרבה המשפחתית היא הסיבה אלא מעשיה שלה.
מבוסס על אבן עזרא, מלבי״ם · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

הגד הגד לי. פועל שלא נקרא שם פועלו.

אשר לא ידעת. לדור עמהם.

Ibn Ezra on Ruth -- Daat

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

ויען בועז ויאמר לה, מה שמצאת חן בעיני הוא מפני שני דברים: א] כי הוגד לי כל אשר עשית את חמותך, שזה מורה על טיב מדתך וטיב לבך שלרוב הכלה שונאת את חמותה בפרט אחרי מות אישך ואת היית לה לעוזר וסומך, והדבר השני הוא הגירות שהיה לש"ש שלא בעבור איזה פניה מאיזה תועלת חיצוני שתשיג עי"כ, שהלא עזבת אביך ואמך ותלכי אל עם אשר לא ידעת, וא"כ היה הגרות לש"ש:

Malbim on Ruth--Wikisource