הפרק נפתח בהצגת דמות חדשה: ולנעמי מודע לאישה, איש גיבור חיל ממשפחת אלימלך ושמו בועז. רש״י מבאר ש״מודע״ פירושו קרוב, ושבועז היה בן אחיו של אלימלך, ומביא את דברי חז״ל בעניין קרבתו. אבן עזרא מבאר גם הוא ״מודע״ כקרוב ידוע, ומביא שרבותינו אמרו שבועז הוא אבצן השופט. המלבי״ם מוסיף נקודה על אופייה של נעמי: אף שבמצבה העני היה טוב לה לבקש משען לחם מבועז קרובה העשיר, היא בחרה שלא לעשות כן. הצגת בועז לפני שרות יוצאת לשדה מכינה את הקורא למה שייראה כמקרה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, מלבי״ם · נכתב ונערך במקור
ולנעמי מודע לאישה, יודיעני שהגם שנעמי לפי עניה עתה היה טוב לה אם היתה מבקשת משען לחם מבועז קרובה העשיר בחרה יותר שכלתה תביא לחמה מלקט עניים שזכתה לה התורה והוא כאלו היא פרנסתה ממתנת ה' בעת עוני מלפנות לקבל חסד מקרובה אשר היה מכירה בעת עשרה ובושה לגלות לפניו מחסורה ובשגם כבר היה בלבה כי הוא יגאל את השדה ואת רות אהובתה, ולבל נאמר שלכן לא פנתה אל בועז מפני שיראה שישיב פניה ריקם ע"ז הקדים שבועז היה מנהל אותה בלחם אם מצד שהי' מודע ומכיר ואוהב בין לנעמי בין לאישה עז"א ולנעמי מודע לאישה [ומודע ר"ל אוהבה ומכירה היטב לא אח רחוק] וגם היה ממשפחת אלימלך והוא בעצמו היה איש גבור חיל שכבר בארתי (בפ' יתרו י"ח כ"ה) ששם אנשי חיל כולל כל המדות הטובות ובכללם הנדיבות ושנאת הבצע, והיה איש גדול נודע בשם שעז"א ושמו בועז וא"כ בודאי לא היה מעלים עיניו משאר בשרו: