והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש, ודלקו בהם ואכלום. אבן עזרא מסביר שהטעם כפול, ושהזכיר את יוסף כנגד יעקב. מצודת דוד מפרש שבית יעקב ישרפו כמו אש, שבית יוסף הוא כפל עניין, ושבית עשו יהיו דומים לקש הנשרף מהר. המשל בנוי על יחסי כוח מוחלטים: אש מול קש אינה מלחמה אלא אכילה מיידית, ואין בו מקום לשריד. סוף הפסוק, ״ולא יהיה שריד לבית עשו״, חוזר במפורש על מה שאדום עצמה עשתה לפליטי יהודה בפסוק יד.
והיה. ואז תהיה מלחמת גוג ומגוג, ואז יהיה בית יעקב אש הבוער מקרוב, ובית יוסף יהיה כלהבה הבוער מרחוק יותר מן האש, כי משיח בן יוסף יעשה חיל אז, או מפני שעשרת השבטים לא יהיו עדיין כולם בא"י ויהיו עוד מרחוק, ובית עשו יהיה כקש אשר בהריחו אש יאכל קש אחד את חברו כן יאבדו זא"ז במלחמת גוג כאשר התבאר ביחזקאל ל"ח עד שלא יהיה שריד לבית עשו: