וְאַתָּה֙ בְּרַחֲמֶ֣יךָ הָֽרַבִּ֔ים לֹ֥א עֲזַבְתָּ֖ם בַּמִּדְבָּ֑ר אֶת־עַמּ֣וּד הֶ֠עָנָ֠ן לֹא־סָ֨ר מֵעֲלֵיהֶ֤ם בְּיוֹמָם֙ לְהַנְחֹתָ֣ם בְּהַדֶּ֔רֶךְ וְאֶת־עַמּ֨וּד הָאֵ֤שׁ בְּלַ֙יְלָה֙ לְהָאִ֣יר לָהֶ֔ם וְאֶת־הַדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁ֥ר יֵֽלְכוּ־בָֽהּ׃

את עמוד הענן - מלת את דבק עם הפעל הוא העמוד שלא סר מעליהם ולעולם יבא עם הפועל זולתי זה, ומעט אחרים עמו כמו ואת מלכנו שרינו כהנינו ואבותינו לא עשו תורתך. ובא הארי ואת הדוב ונשא שה.

בהדרך - בא אל נכון בה"א הדעת.

ואתה ברחמיך וכו׳. ר״ל אף שהיו ראוים לעזבם בעבור מעשיהם אבל אתה ברחמיך הרבים לא עזבתם:

ואת הדרך. ולהנחותם את הדרך:

ואתה מפני רב רחמיך עם כל לא הסירות השגחתך מהם במדבר לא סר מעליהם עמוד הענן ועמוד האש שהיה בו תועלת להישירם לאמונת ה' יתברך והיה בזה עוד מהתועלת לנחותם הדרך ולהאיר להם בלילה: