נְחֶמְיָה ט׳ · י״ח

אַ֗ף כִּֽי־עָשׂ֤וּ לָהֶם֙ עֵ֣גֶל מַסֵּכָ֔ה וַיֹּ֣אמְר֔וּ זֶ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר הֶעֶלְךָ֖ מִמִּצְרָ֑יִם וַֽיַּעֲשׂ֔וּ נֶאָצ֖וֹת גְּדֹלֽוֹת׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

מסכה. מדבר הניצק וניתך:

נאצות. ענין כעס ובזיון:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

אף כי, הגם שלא היה זה החטא הראשון שכבר קדמו לחטוא במעשה העגל שגם אז נתחייבו כליה, בכ"ז ואתה ברחמיך הרבים לא עזבתם, שהגם שנעו במדבר ארבעים שנה היה להם העמוד אש וענן, ורוח הנבואה שחל על משה להשכילם, והמן והבאר ואותם הארבעים שנה כלכלתם לתת להם כל צרכיהם הם שהיו נזופים מפני החטא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל