נְחֶמְיָה ה׳ · ג׳

וְיֵשׁ֙ אֲשֶׁ֣ר אֹמְרִ֔ים שְׂדֹתֵ֛ינוּ וּכְרָמֵ֥ינוּ וּבָתֵּ֖ינוּ אֲנַ֣חְנוּ עֹרְבִ֑ים וְנִקְחָ֥ה דָגָ֖ן בָּרָעָֽב׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

נְחֶמְיָה ה׳ ג׳ נלמד כאן עם 5 מפרשים קלאסיים: אבן עזרא, מצודת דוד, מצודת ציון, מלבי״ם, רלב״ג. הפסוק הוא הפסוק הג׳ בפרק ה׳ בנְחֶמְיָה, מתוך 19 פסוקי הפרק. הסבר מקורי בעברית פשוטה לפסוק זה נמצא בכתיבה ויתווסף כאן.

כל המפרשים

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ויש עורבים - משימין בערבון ונקחה דגן - מאחינו ברעב.

Ibn Ezra on Nehemiah -- Daat

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

אנחנו עורבים. נתונים הן במשכון בעבור הכסף שלוינו ובו נקחה דגן בעת הרעב שאין די בתבואת השדה לכלכל אותנו ברעב וכאומרים מה נעשה מעתה אם אין העשירים מעניקים לנו כלום:

On Your Way

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

עורבים. ענין משכון כמו מה הערבון (בראשית לח):

On Your Way

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

ויש, שהיו להם שדות וכרמים, והם אמרו שדותינו אנחנו עורבים, ר"ל הלא היה מוכרח לתת שדותינו בערובה, דהיינו במשכון, ונקחה דגן ברעב, שהגם שזרע השדה יתן לחם לזורע אבל עתה שהיא עת רעב והאדמה לא נתנה יבולה נהיה מוכרחים לערוב השדה שיהיה לנו לחם, [ובזה לא אמר אנחנו רבים, שבזה לא יצטרכו לתת רבית כי המלוה יאכל תבואת השדה ויהיה לו שכר דירה בעד המתנת המעות]:

Malbim on Nehemiah -- Wikisource

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

עורבים. ר"ל אנחנו מוכנים לתת לערבות בעד פרעון הדגן שלא נמות ברעב כל קרקעותינו:

On Your Way