נְחֶמְיָה ד׳ · י״א

והנושאים בסבל. הנושאים במשא ולתוספת ביאור אמר שוב עומסים:

מחזקת השלח. אוחזת החרב:

עומשים. כמו עומסים בסמ״ך והוא ענין טעינת משא כמו ויעמוס איש על חמורו (בראשית מ״ד:י״ג):

השלח. החרב כמו ויעש שלח לרוב (דה״ב ל״ב):

הבונים, ר"ל בין הבונים בחומה, ובין הנשאים בסבל, היו שוים בזה, ומפרש הנשאים בסבל עמשים, שיש הבדל בין משא ובין מעמס, שהמעמס הוא משא שאחר מניח עליו, והנושא הוא גם כשישא המשא בעצמו [כמ"ש ישעיה ס' מ"ו], ר"ל שלא שמו בעצמם המשא על הכתף רק הניחו המשא אחד על כתף חברו שזה נקרא עומס, ומפרש הטעם מפני כי באחת ידו עשה במלאכה ואחת מחזקת השלח, וא"א לישא המשא על כתפו ביד אחת, והוצרך כ"א לעמוס על כתף חברו:

והנושאים בסבל עומשים. ר"ל הנושאים המשאות שעומסים אותם בסבל על כתפיהם והנה הסבל הוא כמו כסת קטן ישימו עליו המשא:

השלח. הוא החרב שיכו בו במלחמה אשפאד"ה בלע"ז: