וָֽאָב֗וֹא אֶֽל־פַּֽחֲווֹת֙ עֵ֣בֶר הַנָּהָ֔ר וָאֶתְּנָ֣ה לָהֶ֔ם אֵ֖ת אִגְּר֣וֹת הַמֶּ֑לֶךְ וַיִּשְׁלַ֤ח עִמִּי֙ הַמֶּ֔לֶךְ שָׂ֥רֵי חַ֖יִל וּפָרָשִֽׁים׃ {פ}

וישלח. כבר שלח עמי מעת הלכי או הפחוות שלחו עמו בדבר המלך והרי הוא כאלו שלח המלך:

שרי חיל ופרשים. לכבודו ולשמרו בדרך:

וישלח, הוא טעם מי העבירו עד הפחות, שעד עתה היו לו שרי חיל ששלח עמו המלך, שמן שאלתו שיתנו לו אגרות אל הפחות שיעברוהו משם והלאה מובן ששאל שעד שם ישמרוהו חיל המלך: