בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֡מָּה רָאִ֣יתִי בִֽיהוּדָ֣ה ׀ דֹּֽרְכִֽים־גִּתּ֣וֹת ׀ בַּשַּׁבָּ֡ת וּמְבִיאִ֣ים הָעֲרֵמ֣וֹת וְֽעֹמְסִ֪ים עַל־הַחֲמֹרִ֟ים וְאַף־יַ֜יִן עֲנָבִ֤ים וּתְאֵנִים֙ וְכׇל־מַשָּׂ֔א וּמְבִיאִ֥ים יְרוּשָׁלַ֖͏ִם בְּי֣וֹם הַשַּׁבָּ֑ת וָאָעִ֕יד בְּי֖וֹם מִכְרָ֥ם צָֽיִד׃

ואעיד ביום מכרם ציד - הראוי ואעיד בם.

דורכים גתות. דורכים ענבים בגתות להוציא היין:

ומביאים הערמות. מביאים אל הבית הערמות התבואה ועומסים אותם על החמורים לשאתם:

ואף יין וגו׳. עומסים על החמורים לשאתם ולהביאם אל הבית ביום השבת:

ואעיד. התריתי בהם לבל יעשו עוד כזאת:

ביום וגו׳. ר״ל ביום השוק שמוכרים בו את הצידה כי אז כולם מקובצים:

גתות. הכלי שדורכים בו הענבים להוציא היין קרוי גת וכן כדורך בגת (ישעיה ס״ג):

הערמות. כרי לתבואה כמו ויתנו ערמות (ד״ה ב׳ ל״א):

ועומסים. ענין הטענת משא כמו ויעמוס איש על חמורו (בראשית מ״ד:י״ג):

ציד. מלשון צידה ומזון:

בימים ההמה, זה נפרץ ג"כ בעת שהלך מירושלים, דורכים חשב מן החמור אל הקל, דריכת גתות איסור סקילה, ומביאים הערמות ועומסים, י"ל שהעמיסו בע"ש והביאו בשבת ועברו על שביתת בהמתן, ואעיד ביום מכרם ציד שקבעו את השבת ליום השוק, והעיד בם ביום הקבוע להם למכירת ציד ומזון שלא ימכרו באותו יום:

דורכים גתות בשבת. הנה זו היא מלאכה מהמלאכות שיתחייבו עליהם בשבת:

ומביאים הערמות וגו'. ר"ל שערמות התבואה היו טוענים על החמורים בשבת והנה ישראל הם מצווים על שביתת בהמתם:

ואעיד ביום מכרם ציד. ר"ל הנה הזהרתי אותם מכל זה ביום שהיו מוכרים צדה ומזון ביום השבת: