הִתְכַּבֵּד. בְּמַטְאֲטֵי הַשְׁמֵד.
כַּיֶּלֶק. הַגּוֹמֵר וּמְכַלֶּה כָּל יֶרֶק הַשָּׂדֶה, וְיֵשׁ פּוֹתְרִין ״הִתְכַּבֵּד כַּיֶּלֶק״ - תִּתְכַּסִּי בְּכֹבֶד גְּיָסוֹת כְּיֶלֶק, וְ״הִתְכַּבֵּד״ לְשׁוֹן עַם כָּבֵד.
לְתַמָן וֵיֵתוּן עֲלָךְ עַמְמַיָא דְתַקִיפִין כְּאֶשְׁתָּא יְשֵׁיצוּנִיךְ קָטוֹלֵי חַרְבָּא יִתְכַּנְשׁוּן עֲלָךְ מַשִׁרְיַת עַמְמִין דְסַגִיאִין כְּזָחֲלָא יַחֲפוּנַיִךְ כְּגוֹבָא:
שם, התכבד - שם הפועל התכבדי, שתחברי אליך עם כבד בלי מספר.
שם וגו׳. רצה לומר אבל לא תועיל בזה כי שם במבצריך תאכלך האש והחרב תכריתך ותאכלך כילק האוכל עשבי השדה ולא ישאיר מה:
התכבד כילק. תהיה מטואט במטאטא כילק המכלה כל הירק:
התכבדי כארבה. כפל הדבר לחוזק הענין:
כילק. מין ארבה:
התכבד. ענין טיאוט וגריפה לנקות ובדרו״ל מכבדים את הבית (ברכות נה) וכן כבוד מכל כלי חמדה (לעיל ב):
שם, אבל שם מדי תרמסי בטיט לחזק מבצריך תאכלך אש האויב, והחרב תכריתך ותאכלך כילק האוכל את עשב השדה, התכבד כילק, הילק הוא מין ממיני הארבה אשר בצאתו הוא רמה ואחר זמן יתעטף במעטפה (כמו שרוב הרמשים יתעטפו במסוה) וינוח שם זמן מוגבל ואחר יצא מן המעטפה ויתהוה ממנו בעל כנף ואז הוא ממין הארבה ויעוף, עפ"ז מדמה את המון הסוחרים והעמים שהיו נמצאים בעיר נינוה כילק בעוד שהוא רמה וזוחל על הארץ ולא יוכל לעוף, אבל אחר שנכבשה עיר נינוה יצאו מן המעטפה ונעשה להם כנפים ונעשו כארבה שיש להם כנפים ויעופו מן הארץ, וז"ש אתה רוצה להתכבד כילק ע"י הסוחרים הזוחלים בעירך כילק הזוחל, אבל תתכבדי כארבה כי במהרה יהיה להם כנפים לעוף מן הארץ:
