בֹּ֥זּוּ כֶ֖סֶף בֹּ֣זּוּ זָהָ֑ב וְאֵ֥ין קֵ֙צֶה֙ לַתְּכוּנָ֔ה כָּבֹ֕ד מִכֹּ֖ל כְּלִ֥י חֶמְדָּֽה׃

בֹּזּוּ כֶסֶף. אַתֶּם הַבָּאִים עַל נִינְוֵה.

וְאֵין קֵצֶה. אֵין חֶשְׁבּוֹן.

לְתְּכוּנָה. לְאוֹצְרוֹתֵיהֶם. עַל שֵׁם שֶׁהַכֶּסֶף וְהַזָּהָב הַנָּתוּן בָּאוֹצָר נָתוּן בְּחֶשְׁבּוֹן, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ״אֶת הַכֶּסֶף הַמְתֻכָּן״ (מלכים ב יב:יב).

כָּבֹד מִכָּל כְּלִי חֶמְדָּה. לְשׁוֹן ׳הַכְבָּדָה׳, כְּמוֹ (לקמן ג:טו) ״הִתְכַּבֵּד כַּיֶּלֶק״, לְשׁוֹן ׳מְכַבֵּד הַבַּיִת׳, אשקוונ״ט בְּלַעַ״ז, וּלְכַבֵּד אוֹתָם מִכָּל כְּלֵי חֶמְדָּתָא. וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״סָפוּ מִכָּל מָנֵי חֶמְדָּתָא״, ׳כָּבֹד׳ כְּמוֹ זָכוֹר וְשָׁמוֹר.

בּוֹזוּ כַסְפָּא בּוֹזוּ דַהֲבָא וְלֵית סוֹף לְאוֹצְרַיָא סָפוּ מִכָּל מָנֵי חֶמְדָתָא:

לתכונה - להון שהכין.

בוזו כסף. אתם אנשי כשדים שללו הכסף והזהב ואין סוף אל העושר שתקחו מאשר הכינו אנשי נינוה לעצמם:

כבוד. ר״ל שם תמצאו כבוד היקר מכל כלי חמדה והוא כבוד נצחון המלחמה, או ר״ל גרפו אותה מכל כלי חמדה וקחו לעצמיכם:

בוזו. מל׳ בזה ושלל:

קצה. סוף:

לתכונה. מל׳ הכנה:

כבד. מל׳ כבוד או הוא ענין טיאוט וגריפה כמו התכבד כילק (לקמן ג):

בזו, עוד סופר בדה"י שהמנצחים לא רצו לגעת בשלל נינוה ובבזה לא שלחו את ידם כי היה די להם בכבוד הנצחון שכבשו את העיר ולא באו בעבור בז ושלל, עפ"ז ימליץ, שאומר אל המנצים בזו כסף בזו זהב, הלא נמצא שלל רב כי אין קצה לתכונה, ויש שם אוצרות אין קץ, והמנצחים משיבים כבוד מכל כלי חמדה ר"ל הכבוד של הנצחון הוא יקר וגדול אצלנו מכל כלי חמדה, באנו בעבור הכבוד לא בעבור השלל: