מצודת דוד
רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18לאובד. למי שהוא אבוד ברב העוני:
למרי נפש. למי שנפשו מרה לו בעבור מרבית העמל והיגיעה:
On Your Way
מִשְׁלֵי ל״א · ו׳
תְּנוּ־שֵׁכָ֥ר לְאוֹבֵ֑ד וְ֝יַ֗יִן לְמָ֣רֵי נָֽפֶשׁ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
מִשְׁלֵי ל״א ו׳ נלמד כאן עם 3 מפרשים קלאסיים: מצודת דוד, מלבי״ם, רלב״ג. הפסוק הוא הפסוק הו׳ בפרק ל״א במִשְׁלֵי, מתוך 31 פסוקי הפרק. הסבר מקורי בעברית פשוטה לפסוק זה נמצא בכתיבה ויתווסף כאן.
כל המפרשים
מלבי״ם
רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19(ו-ז) תנו שכר לאובד, ישתה וישכח רישו, השכר המשכר אין ראוי רק לאובד כדי שיטרף דעתו לגמרי וישכח רישו, כמו היוצאים למיתה שהיו משכרים אותו שתטרף דעתו, ויין למרי נפש להם יתנו יין המשמח את הלב כדי שעמלו לא יזכר עוד:
Malbim on Proverbs--Wikisource
רלב״ג
רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14תנו שכר לאובד. הנה השכר והיין אינו ראוי כי אם למרי נפש ולאובד שישכח המר נפש לדין ולא ידע סדר טענותיו אשר בהם יתבאר משפטו ודינו ראוי שתפתח פיך להישירו להגיד דברי ריבו והנה האלם הוא שאינו יודע להגיד כלל מדברי ריבו ובני חלוף הם בעלי התמורה שיאמרו הפך מה שבלבם וראוי לשופט השלם שיסבב שלא יפקד מהם משפטם מצד חסרונם בדבור ובהגדת עניני ריבות':
On Your Way