אִם־לַלֵּצִ֥ים הֽוּא־יָלִ֑יץ (ולעניים) [וְ֝לַעֲנָוִ֗ים] יִתֶּן־חֵֽן׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
אם ללצים - הפסוק הזה דבק בעליון ולצים מן ליצנות.
יליץ - מן כי המליץ פירש: השם יברך נוה הצדיקים. אם ללצים ידבר הצדיק, ויזהיר לסור מן דרך הליצנות ולענוים - ולמוכיחים, יתן חן, כלומר יתן חנם בעיני כל אדם והענוים הם הצנועים מדבר ליצנות.
פרוש אחר: אם ללצים - השם יליץ, יתן גמול הליצנות.
ולענוים יתן חן - כמו חן וחסד להם.
אם ללצים. ר״ל לכל אחד משלם גמול במדה שמדד אם ללצים המלעיגים בבני אדם יסבב סיבה אשר יתלוצצו בהם בבוא יום אידם:
ולענוים. אשר הם שפלי הרוח ומכבדים כל אדם יתן חנם בעיני הכל ויכבדו להם:
אם ללצים הוא יליץ, ה' יסובב שיהיה לצנות ולשיחה בפי כל הבריות וזה מדה כנגד מדה, אבל לענוים שאינם מתגאים לחלוק על חקי החכמה שמצד ענותנותם יודעים כי שכלם קצר מהשיג תעלומותיה, יתן ה' שיהיו לחן בעיני הבריות, ד] אם החומס נפשו הוא מכת הכסילים, שגדר הכסיל הוא שחולק על חקי החכמה מצד שבוחר ללכת אחרי תאותיו והגם שהוא יודע חקי החכמה, עז"א.
אם ללצים. הנה ללצים המתלוצצים ומלעיגים על האנשים הש"י יסבב שאחרים ילעיגו עליהם בבוא אידם ואולם לענוים המכבדים לאנשים שפלים עצמם יתן הש"י חן להם בעיני האנשים:
