כׇּ֥ל־אֲחֵי־רָ֨שׁ ׀ שְֽׂנֵאֻ֗הוּ אַ֤ף כִּ֣י מְ֭רֵעֵהוּ רָחֲק֣וּ מִמֶּ֑נּוּ מְרַדֵּ֖ף אֲמָרִ֣ים (לא) [לוֹ־]הֵֽמָּה׃

אף כי. אם אחיו שהם עצמו ובשרו שנאוהו כ״ש שכל אחד מרעהו רחק ממנו עד כי רחקו כולם:

מרדף. אף כי ירדף אמרים להשתעשע עמהם בדברים בעלמא לא ישמעו לו והמה לו לעצמו הואיל ואין שומע להם:

כל אחי רש שנאוהו אף כי מרעהו רחקו ממנו מרדף אמרים לו המה, אולם הרש שהוא יותר מן הדל, שהדל רק מרעהו יפרד, והרש גם אחיו שנאוהו, וכ"ש מרעהו, המרעים שלו בודאי שנאוהו כי הם כבר רחקו ממנו, שאם אחיו הקרובים שנאוהו כ"ש מרעים הרחוקים, ובכ"ז הוא מרדף אמרים והתפארות ויאמר כי לו המה שהם שייכים לו והם מרעיו ואוהביו:

כל אחי רש. וזה כי גם אחי העני שנאוהו בראותם שלא יקבלו בו תועלת ואם הם עצמו ובשרו ואין צריך לומר שהאנשים שהיו מרעיו קודם זה עתה רחקו ממנו הנה דלותו הוא סבה שירדפו אחיו ומרעיו אמרים לא המה ר"ל שיעלילוהו שאמר או עשה כנגדם מה שאינו כן: