בׇּז־לְרֵעֵ֥הוּ חוֹטֵ֑א וּמְחוֹנֵ֖ן (עניים) [עֲנָוִ֣ים] אַשְׁרָֽיו׃

אשריו - יהי מאושר מפי המאושרים.

בז לרעהו. המבזה לרעהו הוא חוטא:

ומחונן. המראה לענוים חנינה ואהבה אשרי לו:

בז לרעהו חוטא. הנה מי שהוא מבזה האנשים עד שיגיע מרוע תכונתו שיבזה גם לרעהו הוא חוטא ומאושר מאד מי שהוא חונן ומשגיח על העניים והשפלים: