יֵ֣שׁ בּ֭וֹטֶה כְּמַדְקְר֣וֹת חָ֑רֶב וּלְשׁ֖וֹן חֲכָמִ֣ים מַרְפֵּֽא׃

יש בוטה - והענין דבוק למעלה עם עד שקר, כלומר יש בוטה ומפרש עדות שקר והעדות קשה כמדקרות חרב.

ולשון חכמים - הם חוקרי העדות ומכזיביהם הנדקר כלעד שקר. פרוש אחר: יש בוטה בשביל הנודר דבר קשה.

יש בוטה. יש מי יבטא בשפתיו ויזיק בזה כאלו מדקיר בחרב והוא המדבר לה״ר ומוציא שם רע:

ולשון. אבל אמרי לשון חכמים המה עוד למרפא כי במתק אמרי נועם יסית האדם לתשובה ושב ורפא לו:

בוטה. ענין דבור כמו לבטא בשפתים (ויקרא ה):

כמדקרות. ענין תחיבה בדבר מה כמו כל הנמצא ידקר (ישעיה יג):

יש בוטה. יש מי שידבר שמזיק בדבריו לאנשים כמו שידקר' בחרב מפני הוצאת לשון הרע או שם רע ואולם לשון חכמי' לא די שלא יזיק אבל הוא עם זה מרפא להסיר החלאים הגדולים מריב לשונות ממומי המדות והדעות: