צִדְקַ֣ת יְ֭שָׁרִים תַּצִּילֵ֑ם וּ֝בְהַוַּ֗ת בֹּגְדִ֥ים יִלָּכֵֽדוּ׃

תצילם - מצרה ובהות בוגדים, בהות הבגידה שיעשו בה ילכדו.

תצילם. הצדקה תציל הישרים מרעה:

ובהות. בהשבר שהכינו הבוגדים לזולתם ילכדו הם בעצמם בה:

ובהות. ענין שבירה כמו מדבר הות (תהלים צ״א):

צדקת ישרים תצילם הישרים א"צ שהצדק תישר דרכם כמו התמים, כי דרכם ישרה בטבע כנ"ל ג', אבל מעשה הצדק יועיל להם להצילם מפח יקוש ורעות הזמן שאז בגדים ילכדו בהוות ושבר והישרים ינצלו בזכות מעשה הצדק:

צדקת ישרים תצילם. מהרעות ואולם הבוגדים ילכדו בהוותם בעצמה אשר בה חשבו להזיק לזולת' והרצון בזה ובהות בוגדי' ילכדו אלו הבוגדים שזכר: