מִשְׁלֵי י״א · כ״ז

שוחר - שיקום בשחר לעשות טוב הוא יבקש לרצות חברו אשר חטא לו, או שיבקש רצון שירצהו השם.

ודורש - לעשות רעה לרעהו, היא תבואנו מאת השם כענין: ישוב עמלו בראשו וגו'.

שוחר טוב. הדורש אחר טובות בני אדם וחפץ בהם יבקש בזה רצון מה׳ כי עי״ז ירוצה לו:

ודורש. אבל הדורש אחר רעות בני אדם ובה הוא חפץ אזי הרעה ההיא תבוא עליו:

שוחר. ענין דרישה כמו ושחרו אל (תהלים מח):

שוחר טוב, מלמד לנו כי טבע האדם נוטה יותר אל הרע מאל הטוב, כי הציורים הרעים נטועים בנפש האדם מימי הילדות, וכחות החומר נשמעות יותר אל החושים ואל התאות, לכן אמר שוחר טוב, ודורש רעה, כי הטוב צריך לשחור, שפעל שחר היא הבקשה היתירה שמבקשים בכל בקר בעלות השחר, משא"כ הרעה די בדרישה, והנה השחר טוב צריך לבקש תחלה רצון, שכחותיו ירצו בטוב, כי אין הרצון בטוב נטוע בכחות הנפש מעצמו רק צריך לבקשם, ולעדור במעמקי הנפש עד יוציא הרצון מתעלומותיה, משא"כ הדורש רעה תבואנו מעצמו, וא"צ לבקש רצון כי החומר והתאוות מוכנים אל הרע, וגם אמר יבקש מענין בקשה הנרדף עם התפלה שצריך לבקש עזר מה' והבא לטהר מסייעין אותו וצריך לבקש רצון מה', אבל הדורש רעה תבואנו מעצמו, כי הבא לטמא פותחין לו:

שוחר טוב. מי שהוא טוב ודורש אותו הוא רצון השם יתברך שיגיע לו כי השם יתברך עשה את האדם בתאר שיבקש אל הטובות ולזה יגיע לו בלא ספק התכלית שכוון אליו:

ודורש. ומבקש לעשות רע יבואנו והוא שכבר יבא לו הרע בהפך מה שכיון כי הוא כיון הרע לזולתו ויבא לעצמו ברשתו אשר טמן לזולתו ילכד: