מִיכָה ז׳ · ד׳

טוֹבָם כְּחֵדֶק. ״טָבָא דְאִית בְּהוֹן קָשֶׁה לְמֵיפַּק מִן יְדֵיהּ כַּד מִן חֲדָקָא״ קָשֶׁה לָצֵאת מִיָּדוֹ כְּמוֹ הַקּוֹצִים הַנִּסְבָּכִין בַּצֶּמֶר.

יָשָׁר מִמְּסוּכָה. יָשָׁר שֶׁבָּהֶם רַע מִמְּסוּכַת קוֹצִים וּמְסוּכָה כְּמוֹ (ישעיהו ה:ה) ״הָסֵר מְשׂוּכָּתוֹ״.

יוֹם מְצַפֶּיךָ. יוֹם שֶׁאַתָּה מְצַפֶּה בּוֹ לְטוֹבָה תָּבֹא פְּקֻדָּתְךָ.

מְבוּכָתָם. עִרְבּוּלֵיהוֹן כְּמוֹ (שמות י״ד:ג) ״נְבֻכִים הֵם״ מְהוּמָתָם.

טָבָא דִבְהוֹן קָשֵׁי לְמִפַּק מִן יְדֵיהּ כַּד מִן חִדְקָא וּדְקָשֵׁיט בְּהוֹן מִסְיוּגַת סְיַג בִּישׁ יוֹם סִבּוּרָךְ לְטַב עִדַן סְעוּרַת בִּישְׁתָךְ מְטַת כְּעַן יְהֵי עֲרָבוּ לְהוֹן:

טובם - תואר, כמו: מעל פני מתו, שהוא סמוך והוא פועל עומד.

ישר ממסוכה - קשה יותר ממשוכת חדק, והסמ"ך כשי"ן.

וטעם יום מצפיך - הנה בא היום שמצפיך קוראים פקדתך באה עתה תהיה מהרה.

מבוכתם - מבוכה שלהם, והמ"ם שב אל השר והשופט והגדול.

טובם. הטוב שבהם הוא כקוץ מכאיב והישר שבהם הוא קשה מן המסוכה הוא גדר העשוי ע״פ רוב מן הקוצים:

יום מצפיך. לכן יום שאתה מצפה בו לטובה באה זכרון עונותיך בקבלת הגמול והנה עתה בזמן קרוב תהי׳ מבוכתם ובלבול דעתם לבל ידעו מה לעשות:

כחדק. הוא מין קוץ כמו כמשוכת חדק (שם ט״ו):

ממסוכה. הוא הגדר ועם הוא בסמ״ך וכן ויסך אלוה בעדו (איוב ג׳:כ״ג):

מצפיך. ענין תוחלת ותקוה כמו אערך לך ואצפה (תהילים ה׳:ד׳):

פקדתך. ענין זכרון:

מבוכתם. ענין בלבול הדעת כמו נבוכים הם בארץ (שמות י״ד:ג׳):

טובם כחדק ישר ממסוכה, גם האיש הטוב הנמצא ביניהם אינו טוב בעצמו, רק הוא דומה במשלו כחדק שהוא ישר נגד המסוכה, שהמסוכה הוא הגדר והסכך שעושים מקוצים וחדק, והחדק בעצמו הוא מלא עקמומית, וכשעושים ממנו מסוכה מעקמים אותו יותר ויסתבך ויתפתל יותר עד שהחדק הוא ישר בערכו, וכן הטוב שבהם הוא ג"כ נפתל ועקש, רק שהוא ישר בערך בני דורו שהם עקומים כמסוכה, יום מצפיך פקודתך באה ביום פורעניות המוכן למצפיך, ר"ל על האומות שמצפים לראות ברעתך, ביום המוכן לפורעניותם, הלא ביום ההוא באה פקודתך, פקדו את עוניך ותקבל עליהם עונש, באופן שיום המוכן לפורעניות האומות שכני א"י נפקדו גם ישראל על עונם, עד שעתה תהיה מבוכתם, שהעם כולו שאמר עליהם כולם לדמים יארובו וכו' יהיו נבוכים ויהיה מבוכה ביניהם: