הֲיִרְצֶ֤ה יְהֹוָה֙ בְּאַלְפֵ֣י אֵילִ֔ים בְּרִֽבְב֖וֹת נַחֲלֵי־שָׁ֑מֶן הַאֶתֵּ֤ן בְּכוֹרִי֙ פִּשְׁעִ֔י פְּרִ֥י בִטְנִ֖י חַטַּ֥את נַפְשִֽׁי׃

נַחֲלֵי שָׁמֶן. לִמְנָחוֹת.

הַאֶתֵּן בְּכוֹרִי. קָרְבָּן לְפִשְׁעִי.

הֲיִתְרְעֵי יְיָ בְּאַלְפֵי דִכְרִין בְּרִבְבַת נַחֲלִין דִמְשַׁח הַאֶתֵּן בּוּכְרִי חֲלַף חוֹבִי חִבּוּב מֵעַי חֲלַף חֲטָאֵי נַפְשִׁי:

הירצה - אם אוכל להקריב לו פרים רבים, כי רצונו באלפים רבים ושמן לקרבן רבבות נחלים, או אם ארצה אתן לו בכורי, בעבור פשעי שיסלח לי והטעם שאקריבנו לפניו, שאין לי במה אתרצה כי אם בבהמות או בבני.

פרי בטני - הטעם כפול ובי"ת ברבבות ישרת בעבור שנים אחריו וככה הוא האתן בכורי בפשעי פרי בטני, בעבור חטאת נפשי, כמו: ויעבד ישראל באשה.

הירצה. וכי ירצה ה׳ בכמה אלפי אילים לקרבנות וברבבות נחלי שמן לצקת על המנחות:

האתן. וכי אתן לו בכורי לקרבן על כי מחל פשעי וכי אתן פרי בטני מיתר בני על כי כפר חטאת נפשי וכאלו ישאלו אם כן מהו הגמול שאעשה לו:

הירצה. מלשון רצוי:

ברבבות. רבבה הוא עשרת אלפים:

פרי בטני. הם הבנים:

הירצה ה', הלא לא ירצה גם באלפי אילים שטובים מעגלים, וגם ברבבות נחלי שמן שאביא לנסכי העולות?, ועתה מפרש נגד מ"ש במה אכף לאלהי מרום, האתן בכורי פשעי, הלא ראוי שבעד פשעי שהוא המרד במזיד אתן בני הבכור לקרבן, ובעד חטאת נפשי שהוא השוגג אתן פרי בטני שהם בנים הקטנים, כן שאלתם אז):