ע֗וֹד הַאִשׁ֙ בֵּ֣ית רָשָׁ֔ע אֹצְר֖וֹת רֶ֑שַׁע וְאֵיפַ֥ת רָז֖וֹן זְעוּמָֽה׃

עוֹד הַאִשׁ בֵּית רָשָׁע אוֹצְרוֹת רֶשַׁע. הֵ״א הָאֵשׁ נְקוּדָה פַּתָּח לְפִי שֶׁהִיא תֵּמַהּ, וְכֵן פֵּרוּשׁוֹ עוֹד לְשׁוֹן אֹרֶךְ יָמִים הוּא, הָאֵשׁ כְּמוֹ הֲיֵשׁ (וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים א׳ ב׳) מָצִינוּ אִישַׁי אֲבִי דָוִד בִּמְקוֹם יִשַׁי אַף כָּאן אֵשׁ בִּמְקוֹם יֵשׁ וְכֵן (בִּשְׁמוּאֵל ב׳ י״ד:י״ט) ״אִם אֵשׁ לְהֵמִין וּלְהַשְׂמִאיל״ אִם יֵשׁ לְהַאֲמִין וּלְהַשְׂמִאיל, וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם כֵּן ״הַאִית״ שֶׁיַּעֲלֶה בִּלְבַבְכֶם שֶׁיִּתְקַיֵּם בֵּית רָשָׁע לְאֹרֶךְ יָמִים וְאוֹצְרוֹת רֶשַׁע.

וְאֵיפַת רָזוֹן זְעוּמָה. מִדָּה קְטַנָּה שֶׁעֲשִׁירֵיכֶם מְרַמִּים בָּהּ הָעֲנִיִּים וּמְבִיאִין אוֹתָן לִידֵי רָזוֹן, וְהוּא זְעוּמָה בְּאַפּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

עוֹד הַאִית בֵּית רְשִׁיעָא אוֹצְרִין דִרְשַׁע וּמְכִילַן דִשְׁקַר מַיְתִין לוּט:

עוד האש - הנכבד בעיר עודהו מחזיק ברשעתו אחר ששמע קול הקריאה, יש בביתו כבית רשע איפת אוצרות רשע, ממון שקבץ ברשע ובאיפת רזון חסרה שהיא זעומה לשם ולא יאמר בלבו איננו ירא מלפני השם, שיאמר בלבו האזכה במאזני רשע.

עוד האש. ר״ל עכ״ז ראו עוד האם יש בבית רשע אוצרות הרשע שאסף בגזל ועושק או אם החזיר לבעליו וכאומר הלא עם כל זה לא שב ולא החזיר העושק:

ואיפת רזון זעומה. ר״ל ראו אם עדיין בביתו איפה כחושה וחסרה להונות בה הבריות המעלות זעם באפו של הקב״ה:

האש. היא כמו היש וכן אם אש להאמין (ש״ב י״ד):

בית רשע. כמו בבית:

ואיפת. שם מדה:

רזון. מלשון רזות וכחשות ואמר בדרך שאלה על החסרון:

זעומה. מלשון זעם וכעס:

עוד האש, עפ"ז ישאל וכי עוד יש בבית רשע אוצרות רשע? הכי לא יירא מעונשי ה' הרואה במעשיו, ואיפת רזון זעומה גם האיפה הקבועה מן הרוזנים, הממונים לפקח על המדות והם קובעים את האיפה שתהיה איפת צדק, גם איפה זו היא זעומה שה' זועם עליה, כי גם הרוזנים יחוקקו חקקי און: