מִיכָה ד׳ · ט׳

עַתָּה. שֶׁאַתְּ מוֹרֶדֶת בִּי:

לָמָּה תָּרִיעִי רֵעַ. שִׁיתִי לִבֵּךְ לָמָּה אַתְּ צְרִיכָה לְבַקֵּשׁ רֵעִים וַאֲהוּבִים מַלְכֵי מִצְרַיִם וּמַלְכֵי אַשּׁוּר לַעֲזֹר:

וּכְעַן לָמָה אַתְּ מִתְחַבְּרָא לְעַמְמַיָא הֲמַלְכָּא לֵית בִּיךְ אִם מַלְכֵי מַלְכֵּךְ אֲבָדוּ אֲרֵי תִקְפוּךְ עָקָא וְזִיעַ הָא כְחֶבְלִין לְלֵידָתָא:

עתה למה תריעי ריע - תרימי צעקה ותגביהי קול כתרועה, כמו: וישמע יהושע את קול העם ברעה והנה הרע נופל על ענות גבורה ועל חלושה גם זה תריעי ריע נופל על לשון צעקה ובכי.

המלך אין בך - הטעם: למה תצעקי כאילו אין לך מושיע ויועץ, ובעבור זה החזיקך חיל כיולדה, הלא השם מלכך ויועצך האומר לך אל תצעקי, כי אם חולי וגוחי, מלשון כי חלה וגם ילדה, כי אם עתה תצאי והלכת בגלות ובאת עד בבל, שם תנצלי, שם יגאלך - מלכך ויועצך הוא השם.

עתה למה תריעי רע. למה תתחברי לרעים זרים לבקש עזר ממלכי המצרים וכי אין בך המלך ה׳ וכי נאבד יועצך ר״ל הלא יש לך נביאים המייעצים אותך לשוב לה׳ וכאשר כן תעשו הלא הוא יעזור לך:

כי החזיקך. אשר אחז אותך חיל ורתת כיולדה מפחד הכשדים המעותד לבוא עליך ובעבור זה תבקש עזר ממלכי המצרים כאלו אין הכח בידי להצילך:

תריעי רע. ענין חבר ואוהב:

החזיקך. ענין אחיזה:

חיל. חלחלה ורתת:

עתה, אחר שהודיע מה שיהיה באחרית הימים, חוזר אל זמן הבינים, שאמר לכן בגללכם ציון שדה תחרש, ורואה בנבואתו מה שנעשה בימי יהויקים וצדקיהו, עד שגלו לבבל, ואומר עתה (ר"ל קודם אחרית הימים) למה תריעי ריע, למה תשמיעי קול תרועת שבר, המלך אין בך אם יועצך אבד הלא עתה עדיין יש בך מלך ויועצים, וא"כ מה זאת כי החזיקך חיל כיולדה, שהיולדה בעת שהיא מוכנת שיפתח רחמה ושיצא הולד אשר במעיה תאחזנה חיל וחבלים, והוא צייר אל מה שהיא מוכנת שיפתחו שערי עירה ושיצאו לגולה ושישפכו דמים הרבה בתוכה, ר"ל איך את מוכנת להכבש וללכת לגולה בעוד שיש לך מלך ויועצים מדוע לא תאזרו חיל: