מִיכָה ד׳ · י״ד

עַתָּה תִּתְגּוֹדְדִי בַת גְּדוּד. עַתָּה בְּעֵת גְּזֵרָתָהּ הָרָעָה עַל הֶעָוֹן כִּי גָבַר, תִּתְגּוֹדְדִי בַּת גְּדוּד בַּת כַּשְׂדִּים, קִבְצִי גְדוּדִין כִּי עַתָּה הוּא אֲשֶׁר תִּצְלְחִי בַּגְּדוּד אֲשֶׁר שָׂם מָצוֹר עָלֵינוּ:

בַּשֵּׁבֶט יַכּוּ עַל הַלֶּחִי. מִי גָרַם לָךְ לְהַצְלִיחַ אֶת אֲשֶׁר יִשְׂרָאֵל מַלְעִיבִים עַל נְבִיאֵיהֶם וְשׁוֹפְטֵיהֶם וּמַכִּים אוֹתָם עַל הַלֶּחִי. כָּךְ הָיוּ עוֹשִׂים, וְכֵן מָצִינוּ בִּפְסִיקְתָּא וְכֵן יְשַׁעְיָה הוּא אוֹמֵר (ישעיהו נ:ו) ״גֵּוִי נָתַתִּי לְמַכִּים״:

כְּעַן תִּסְתַּיְעִין בְּמַשִׁרְיָן קַרְתָּא דְצָיְרִין עֲלָהּ בִּצְיָר דַהֲווֹ מָחָן בְּחוּטְרָא עַל לִיסָתָא יַת דַיָנֵי יִשְׂרָאֵל:

עתה תתגודדי בת גדוד - דרך צחות. והטעם קהלת הגדוד ששם המצור על ירושלם והיו בארצם מכים שופט ישראל. והנכון בעיני: כי שופט ישראל הוא המשיח או זרובבל, על כן אחריו: ואתה בית לחם אפרתה והכתוב דבר כפי מחשבתם, כדרך יחלקו בגדי להם וכתב על בלק וילחם בישראל, בעבור שאמר: אולי אוכל להלחם בו והוא לא נלחם רק כפי מחשבתו דבר הכתוב, כדרך שאמר: אולי אוכל להלחם בו וככה האנשים רדפו אחריהם עד הירדן, ועדיין המרגלים ביריחו.

עתה תתגודדי. ר״ל בזמן ההוא אתה בת גדוד רב תשרטי באבל ובצער ודרך צחות לשון נופל על לשון אמר תתגודדי בת גדוד:

מצור שם עלינו. ר״ל וזהו בגמול ששם עלינו מצור בימי חרבן בית השני:

בשבט וגו׳. ובימי הגולה היינו נבזים בעיניהם ואפילו את שופט ישראל הכו בשבט על הלחי והוא מכת בזיון וכן נאמר יתן למכהו לחי ישבע בחרפה (איכה ג׳:ל׳):

תתגודדי. ענין שריטת הבשר כמו לא תתגודדו (דברים י״ד):

גדוד. ענין מחנה וכן פשט גדוד (הושע ו):

מצור. כן יקרא הקפת גייסות סביב העיר ללכדה:

בשבט. בשרביט:

הלחי. כן נקרא המקום שאצל העין:

עתה, מפרש מי הם האומות שיתאספו אז על ירושלים אשר ישראל ידושו אותם, אומר שהגדוד הזה שיבא על ירושלים באחרית הימים יהיו הבנים של האומות שצרו על ירושלים והחריבו אותה בימי קדם, כמו בני אשור ובני בבל ובני רומי, וז"ש שעתה תתגודדי, הגדוד שיתגודד עתה במלחמת גוג, יהיה בת של גדוד אשר מצור שם עלינו בימי קדם, הבת שנולדה מן הגדוד הזה ששמו מצור עלינו בימי קדם, הם יתגודדו עתה בחיל גוג ומגוג, וכן יהיה בת של הגדוד אשר בשבט יכו על הלחי את שופט ישראל, שאבותיהם הכו את שופטי ישראל בשבט על הלחי, (שמכת הלחי הוא מכת בזיון וכן מכת השבט, וכ"ש אם מכים בשבט על הלחי וזאת היו עושים לשופט ישראל וכ"ש להמון עם שבהם) בת גדוד זה, הם יתגודדו על ירושלים ויקבלו גמולם באחרית הימים: