מִיכָה ד׳ · א׳

וְנָהֲרוּ. וְנִקְבְּצוּ שָׁם יַחַד כַּנְּהָרוֹת הַהוֹלְכִים אֶל הַיָּם:

וִיהֵי בְּסוֹף יוֹמַיָא יְהֵי טוּר בֵית מַקְדְשָׁא דַייָ מְתַקֵן בְּרֵישׁ טוּרַיָא וּמְנַטֵל הוּא מֵרָמָתָא וְיִתְפַּנְיָן לְמִפְלַח עֲלוֹהִי מַלְכְּוָתָא:

והיה - אין ספק כי זאת הנבואה לעתיד, על כן אמר: באחרית הימים. והטעם: בעבור שהזכיר למעלה כי הר הבית יהיה לבמות יער, שב לנחם ישראל כי עוד ישוב כבוד הבית, וידוע כי הר הבית איננו גבוה והנה הטעם שיצא שמו עד למרחוק, ומכל הפאות ישובו אליו במנחות, כאילו יהיה בראש כל ההרים, ויהיה נשא מגבעות, עד שיראוהו כל יושבי הארץ.

ונהרו - ירוצו מגזרת נהר, כי הוא רץ לעולם.

באחרית הימים. בימי המשיח:

הר בית ה׳. ההר שיעמוד עליו בה״מ:

נכון. מתוקן יהיה בהר החשוב והראש שבכל ההרים:

ונשא. ינשא במעלה וחשיבות:

ונהרו. מן העכו״ם ימשכו ללכת אליו כנהר המושך והולך:

באחרית. בסוף:

נכון. מוכן ומתוקן:

ונהרו. ימשכו כנהר וכן ונהרו אל טוב ה׳ (ירמיהו ל״א:י״ב):

והיה באחרית הימים, ר"ל עתה בגללכם ציון שדה תחרש, וזה ימשך עד קץ הימים, שאז באחרית הימים תשוב ותבנה ע"י שנלך בשם ה' אלהינו ונשליך רוע המעשים, כמו שסיים כי כל העמים וכו' ואנחנו נלך בשם ה', ונבואה זו כבר חזה ישעיה (שם סי' ב') בשינוי לשון קצת כי אין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד, וכבר בארנוה שם בפרטות, יאמר ההר שעליו יעמוד בהמ"ק יהיה נכון בראש ההרים, ויהיה מנושא יותר ע"י הגבעות שתחתיו, ובכ"ז ימשכו אליו עמים כנהר המושך למקום נמוך: