לָכֵן֙ בִּגְלַלְכֶ֔ם צִיּ֖וֹן שָׂדֶ֣ה תֵֽחָרֵ֑שׁ וִירוּשָׁלַ֙͏ִם֙ עִיִּ֣ין תִּֽהְיֶ֔ה וְהַ֥ר הַבַּ֖יִת לְבָמ֥וֹת יָֽעַר׃ {פ}

עִיִּין. דְּגוֹרִין:

בְּכֵן בְּדִיל חוֹבֵיכוֹן צִיוֹן חֲקַל תִּתְרְדֵי וִירוּשְׁלֵם לְיַגְרִין תְּהֵי וְטוּר בֵּית מַקְדְשָׁא לְחִישַׁת חוּרְשָׁא:

לכן ציון שדה - תשוב כשדה, שתחרש, נו"ן עיין כמו נו"ן קץ הימין בחיין חטין.

והר הבית - ששם כבוד השם, יהיה לבמות יער.

בגללכם. בעבור עוונותיכם:

שדה תחרש. האויב יחריבה ותהיה נחרשת כשדה:

עיין תהיה. תהיה מלאה מגלי אבנים מהמפלת הבניינים:

לבמות יער. יהיה דומה לבמות יער ר״ל הרבה גלים ודגורין ימצא שם כמספר הבמות המצויות ביער והם תחתית האילנות שעל השרשים הנשארים אחר קציצת האילנות והמה דומות בגבהן לבמות:

בגללכם. בעבורכם וכן בגלל יוסף (בראשית לט):

שדה. כשדה:

עיין. כמו עיים במ״ם וכן לקץ הימין (דניאל יב) ועיים הוא גלי אבנים וכן לעיי השדה (לעיל א):

לבמות. מל׳ במה:

לכן, תראו בהפך כי בגללכם ציון שדה תחרש, כי בדמים לא תבנה ציון רק תחרב, ומצייר שכל המקודש יותר יגדל חורבנו יותר, שציון תחרש עד שתהיה כשדה, וירושלים לא תחרש רק תהיה לעיים ע"י מפולת הבתים, והר הבית ששם היה המקדש והמזבח ונשאר ממנו כותל המערבי ידמה כבמות הנמצאים ביער שאין איש בא לתוכם רק שועלים ופריצי חיות ילכו בם: