וָאֹמַ֗ר שִׁמְעוּ־נָא֙ רָאשֵׁ֣י יַעֲקֹ֔ב וּקְצִינֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל הֲל֣וֹא לָכֶ֔ם לָדַ֖עַת אֶת־הַמִּשְׁפָּֽט׃

וַאֲמָרֵית שְׁמָעוּ כְעַן רֵישֵׁי יַעֲקֹב וְשִׁלְטָנֵי דְבֵית יִשְׂרָאֵל הֲלָא לְכוֹן לְמִדַע יַת דִינָא:

ואומר - הראשים והקצינים הם החייבים ליישר המעוות והנה שנאי אדם טוב וגזלי עורם, משל לממונם ויגיעם.

ואמר שמעו נא. אני אומר שמעו עתה ראשי וגו׳:

הלוא לכם. עליכם מוטל לדעת את המשפט אם נעשתה בארץ ועליכם להזהיר על הדבר:

נא. עתה:

וקציני. ענין שררה:

ואומר, משיב להם עוד עמ"ש הקצר רוח ה' אם אלה מעלליו, קורא אל ראשי בית יעקב שהם בעצמם ישפטו בדבר, אם לא מגיע להם עפ"י הדין שיענשו מאת ה', וז"ש הלא לכם לדעת את המשפט, שראוי להם העונש במשפט ובדין: