עָלָ֤ה הַפֹּרֵץ֙ לִפְנֵיהֶ֔ם פָּֽרְצוּ֙ וַֽיַּעֲבֹ֔רוּ שַׁ֖עַר וַיֵּ֣צְאוּ ב֑וֹ וַיַּעֲבֹ֤ר מַלְכָּם֙ לִפְנֵיהֶ֔ם וַיהֹוָ֖ה בְּרֹאשָֽׁם׃ {פ}

עָלָה הַפֹּרֵץ. מוֹשִׁיעָם הַפּוֹרֵץ גִּדְרַת סִירִים וּמְסוּכוֹת חֲדָקִים לְיַשֵּׁר לִפְנֵיהֶם הַדֶּרֶךְ:

יִסְגוּן מְשֵׁיזְבִין כַּד בְּקַדְמֵיתָא וְיִסַק מֶלֶךְ מְדַבֵּר בְּרֵישֵׁיהוֹן וְיִתְּבַר בַּעֲלֵי דְבָבָא דִמְעִיק לְהוֹן וְיַכְבֵּישׁ כְּרַכִּין תַּקִיפִין קִרְוֵי עַמְמַיָא יַחְסְנוּנוּן וִיהֵי מַלְכֵיהוֹן מְדַבֵּר בְּרֵישֵׁיהוֹן וּמֵימְרָא דַייָ בְּסַעְדְהוֹן:

עלה - אם תפרץ אחת הצאן ותצא ראשונה כולם תפרצנה ותצאנה זו אחר זו, וככה יעשו ישראל בדברי הנביא השקר,כמו הצאן שילכו לרעות.

ויעבור מלכם - וכבוד השם בתחלה, על כן כתיב: כה אמר ה' על הנביאים המתעים שאמרו אסוף אאסוף.

עלה הפורץ. עד לא יעלו הם יעלה לפניהם מי שיפרוץ גדרות סירים ומסוכת חדק ליישר את הדרך ועל אליהו הנביא יאמר שהוא יבוא קודם הגאולה ליישר לבות ישראל לאביהם שבשמים להיות מבוא אל הגאולה וכמ״ש הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא וגו׳ והשיב לב אבות וגו׳ (מלאכי ג׳:כ״ג):

פרצו. שבי הגולה יפרצו גם הם את הגדרות והמשוכות ויעבורו בפרצה כאלו היה שער ודרך בו יצאו מן הגולה ר״ל הם יוסיפו אומץ ליישר לבותם לפתוח בתשובה ובזכות זה יצאו מן הגולה:

ויעבור מלכם לפניהם. בשובם יעבור לפניהם מלכם הוא מלך המשיח וה׳ יעבור בראש כולם כי אז יחזיר גם הוא שכינתו לציון:

הפורץ. מלשון פרצה ושבירה:

עלה הפורץ, אומר ראה נא איך אינם שלמים באמונתם, ואיך ינועו כקנה על פני רוח ופוסחים על שתי הסעיפים, שהלא נראה זאת בעת ההיא בשבט יהודה, שבעת שעמד מלך אשר פרץ גדרות הדת ועבד ע"ז נמשכו תיכף כל העם אחריו לעשות כמעשהו, כמו שהיה בימי אחז ובימי מנשה, ובעת שקם אחריו מלך צדיק כמו חזקיה שעמד אחרי אחז ויאשיה אחרי מנשה שהחלו לעבוד את ה', כן עשו גם העם ועבדו כולם את ה', וזה מורה שאין האמונה נשרשת בלבם רק ימשכו בזה אחרי המנהיג אותם לה' או לעזאזל, וז"ש בעת אשר עלה הפורץ לפניהם, שהוא המלך הפורץ גדר ומפר דת והורס חומותיה, אז פרצו ויעברו, פרצו גם המה גדרי הדת עברו תורות חלפו חק, וגם (פרצו) שער ויצאו בו, שאחרי שפרצו גדרות כמתגנב ללכת דרך פרצה, נעשה להם אח"כ הפרצה כשער הקבוע ללכת בו ויצאו בו מכלל הדת, אבל בעת אשר ויעבר מלכם לפניהם, אם עבר לפניהם מלך צדיק המולך ביראת ה' והראוי למלוך ולישב על כסא דוד, אז וה' בראשם, נמשכו אחרי ה' והלכו אחריו: