מִיכָה ב׳ · ז׳

הֶאָמוּר בֵּית יַעֲקֹב. הֲזֹאת יֹאמְרוּ בֵּית יַעֲקֹב כְּשֶׁשּׁוֹמְעִים אֶת הָרָעָה אֲשֶׁר נְבִיאַי מִתְנַבְּאִים לָהֶם:

הֲקָצַר רוּחַ ה׳. שֶׁמָּא אֵין יְכֹלֶת עַתָּה לְפָנָיו לְהֵיטִיב וְאֵין רוּחוֹ רְחָבָה עָלָיו לְטוֹב כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים:

אִם אֵלֶּה מַעֲלָלָיו. כְּלוֹמַר לְהָרַע:

הֲלֹא דְבָרַי יֵיטִיבוּ עִם הַיָּשָׁר הוֹלֵךְ. אֲנִי לֹא קָצְרָה רוּחִי וְלֹא אֵלֶּה מַעֲלָלַי זוּלָתִי לָרְשָׁעִים אַךְ אֶת הַיָּשָׁר הוֹלֵךְ הֵיטֵב אֵיטִיב לוֹ:

הֵכְדֵין כָּשֵׁר דְאָמְרִין דְבֵית יַעֲקֹב הֲיִתְקְפַד מֵימַר מִן קֳדָם יְיָ אִם אִלֵין עוֹבָדוֹהִי הֲלָא כָל פִּתְגָמֵי תַּקְנַיָא דַאֲמָרֵית לְאַיְתָאָה אַיְתֵיתִי עַל כָּל דִמְהַלְכִין בִּקְשׁוֹט:

האמור - הדבר הוא זה שיהיה אמור בלשון תמה: אתם בית יעקב?! ורבי ישועה אמר: כאילו כתב שמע אתה הקרוא בית יעקב ובעבור האל"ף שהוא מאותיות הגרון תבוא הה"א בפתח קטן כמו: החזק הוא הרפה.

הקצר רוח ה' - היא הנבואה. וטעם: הלא לעולם רוח השם תדבר אמת, כי למה יעשה השם רע?!

אם אלה מעלליו - וכי מנהגו לעשות רע לבריותיו על חנם?! רק ידבר להטיב לכם, ויבא טוב עם הולך דרך ישר. והטעם: דברו הטוב יקיים עם מעשיהם - אם יהיו טובים.

האמור בית יעקב. בה״א התימה ור״ל וכי יוכל בית יעקב לומר ואף אם יאמרו וכי אמת כן הוא וכי קצר רצון ה׳ לבל יוכל למלאותו להיטיב למי שירצה:

אם אלה מעלליו. וכי דרכו לעשות רעה עם הבריות:

הלא דברי ייטיבו. באמת דברי מטיבים המה עם ההולך בדרך ישר:

רוח. רצון:

מעלליו. מעשיו:

האמור בית יעקב, כל זה הוא מאמר הנאמר בבית יעקב, ר"ל מאמר הרגיל בפיהם:

הקצר, עוד יטענו על דברי הנביאים הנבאים פורעניות ויעודים רעים, וכי קצר רוח ה'? וכי יתפעל ה' ממעשים הרעים שעושים בני אדם ורוחו קצרה מלסובלם, עד שלכן יכעוס ויקצוף מקוצר רוחו ויגזור פורעניות על העם? או אם אלה מעלליו? או אם תאמר שאינו מסבת התפעליות שמתפעל לכעוס על העוברים רצונו שלא יכול להאריך רוחו, א"כ ישאלו הכי אלה מעלליו לעשות רע לבריותיו, הלא מעללי ה' הם טוב וחסד רחמים וחנינה לא לגזור רעות ופורעניות? כ"ז יאמרו בית יעקב אל הנביאים, משיב להם, הלא דברי ייטיבו עם הישר הולך, מה תתלוננו על דברי, שהם דברים רעים ומבשרי פורעניות, הלא עם מי שהולך בדרך הישר עמו ייטיבו דברי, ואינם דברים רעים, רק ישמח עליהם, והם לו דברי נחומים שדברי הנבואה מעידים שה' משגיח על מעשי בני אדם לשלם לאיש כפעלו, והישר הולך ישמח בזה, כי עי"ז יקוה מה' צדקה וחסד עפ"י פעלו כענין שמחה לצדיק עשות משפט: