מִיכָה א׳ · ב׳

וִיהִי בָכֶם לְעֵד. שֶׁנִּבֵּאתִי לָכֶם בִּשְׁמוֹ וְהִתְרֵיתִי בָּכֶם:

שְׁמָעוּ עַמְמַיָא כוּלְהוֹן אֲצִיתֵי אַרְעָא וּמְלָהָא וִיהֵי מֵימְרָא דַייָ אֱלֹהִים בְּכוֹן לְסָהִיד יְיָ מֵהֵיכְלָא דְקוּדְשֵׁיהּ:

שמעו - זאת המלה מופלאה בלשונינו, כי לפי דעתינו לאמר כלכם, וככה כלם תשובו ובואו נא, וגם מיכיהו הנביא אמר בדבר אחאב: שמעו עמים כולם. ועל דרך סברא, כי מיכה איננו מיכיהו בן ימלא, כי דורות רבים ביניהם.

הקשיבי - דרך משל, כי מלואה הם העומדים עליה.

לעד - כי הזהרתי אתכם והודעתי אתכם.

שמעו עמים כולם. ר״ל כל השבטים כי כל שבט קרוי עם:

ומלואה. הבריות הממלאים אותה:

ויהי וגו׳ לעד. שנבאתי לכם בשמו והתריתי בכם:

מהיכל קדשו. ר״ל מן השמים יביט לראות להיות לעד:

הקשיבי. ענין שמיעה:

שמעו עמים כולם ר"ל כל השבטים, וגם הקשיבי ארץ ומלואה כלל הארץ כי משום התפשטה הרעה על כל הארץ, ויהי ה' בכם לעד ה' הוא המתרה בכם, ה' מתרה בכם מהיכל קדשו בעודהו בהיכלו, טרם יצא ממקומו לשפוט את הארץ: