מְלָכִים ב׳ ט׳ · כ״ז

הַכֻּהוּ אֶל הַמֶּרְכָּבָה וְגוֹ'. וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים הוּא אוֹמֵר: וַיְבַקֵּשׁ אֶת אֲחַזְיָה וַיִּלְכְּדוּהוּ וְהוּא מִתְחַבֵּא בְּשׁוֹמְרוֹן וַיְבִיאוּהוּ אֶל יֵהוּא, יֵשׁ לְיַשֵּׁב הַמִּקְרָאוֹת, וַיָּנָס דֶּרֶךְ הַגָּן, מִיִּזְרְעֶאל לְשׁוֹמְרוֹן, וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו יֵהוּא. אַךְ יֵשׁ גִּמְגּוּם בַּדָּבָר, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיְתָה מֶמְשֶׁלֶת יֵהוּא בְּשׁוֹמְרוֹן עַד יוֹם הַמָּחֳרָת, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בָּעִנְיָן: וַיִּכְתֹּב יֵהוּא סְפָרִים וַיִּשְׁלַח שׁוֹמְרוֹן וְגוֹ'. רַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ בְּאַגָּדַת חֵלֶק: וְהוּא מִתְחַבֵּא בְּשׁוֹמְרוֹן, שֶׁהָיָה קוֹדֵר אַזְכָּרוֹת וְכוֹתֵב עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים תַּחְתֵּיהֶם. וּלְפִי דִבְרֵיהֶם יֵשׁ לוֹמַר, שֶׁאֵין הַחְבָּאָה זוֹ מִפְּנֵי יֵהוּא, אֶלָּא כָּךְ פֵּרוּשׁוֹ, וַיְבַקֵּשׁ אֶת אֲחַזְיָהוּ וַיִּלְכְּדוּהוּ כְּשֶׁהָיָה נָס דֶּרֶךְ הַגָּן, וְהוּא הָיָה מַרְשִׁיעַ לַעֲשׂוֹת מִתְּחִלָּה, שֶׁהָיָה בָּא לְשׁוֹמְרוֹן וְהִתְחַבֵּא מִפְּנֵי שָׂרֵי יְהוּדָה, לַעֲשׂוֹת הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת, לְפִי שֶׁיּוֹשְׁבֵי שׁוֹמְרוֹן עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הָיוּ, וַיְבִיאוּהוּ אֶל יֵהוּא, אַנְשֵׁי יֵהוּא שֶׁרָדְפוּ אַחֲרָיו, וַיֹּאמֶר הַכֻּהוּ אֶל הַמֶּרְכָּבָה.

בְּמַעֲלֵה גוּר. שֶׁשָּׁם הֱבִיאוּהוּ אֵלָיו.

וַיָּנָס מְגִדּוֹ. מֻכֶּה בְנִכְלִיּוּת.

וַאֲחַזְיָה מַלְכָּא שִׁבְטָא דְבֵית יְהוּדָה חֲזָא וְאַפֵּךְ בְּאוֹרַח בֵּית גִנַיָא וּרְדַף בַּתְרוֹהִי יֵהוּא וַאֲמַר אַף יָתֵיהּ מְחוֹהִי בִּרְתִיכָא בְּמִסְקְנָא דְגוּר עִם יִבְלְעָם וְאַפַּךְ לִמְגִדוֹ וּמִית תַּמָן:

גם אתו הכהו. כי גם הוא מבית אחאב, עובד עבודת גלולים כמוהם:

אל המרכבה. בעודו יושב במרכבה:

במעלה גור. כאלו אמר, והכהו במעלה גור, וקצר הכתוב, וסמך על מה שאמר גם אותו הכהו:

את יבלעם. סמוך ליבלעם:

וינס מגדו. אחרי אשר הכהו, נס אל מגידו:

וימת שם. רצה לומר: הומת בדבר הקשר ההיא של יהוא, כי בדברי הימים (ב כב ט) נאמר שמת בשומרון, כי לשם בא ממגידו:

השאלות: וימת שם זה סותר להנאמר בדברי הימים שמת בשומרון:

וינס מגדו וימת שם ובדברי הימים אומר שלכדוהו והוא מתחבא בשומרון ויביאהו אל יהוא וימיתהו, ומבואר בדברי הימים שמת אחר שמתו אחי אחזיה שזה היה בעת שבא יהוא לשומרון, וי"ל שהיה מתחבא בשומרון ואחר שבא יהוא לשומרון יצא לברוח למגידו וילכדהו במגידו ויביאהו אל יהוא וימיתהו, ושני המעשים אמת והשלים עזרא מה שקצר בספר מלכים:

ואחזיהו מלך יהודה ראה וינס. ספר בד"ה שכבר היה אחזיהו מתחבא בשמרון ויביאוהו אל יהוא ואולם קצר בזה המקום והנה כשהביאוהו אל יהוא אמר להם שיכוהו אל המרכבה בחצים והנה אמר להם זה בהיותו בעליית גור אשר את יבלעם ושם הכוהו בחצים ונס מוכה אל מגדו וימת שם והנה זכה לקבורה מפני היותו בן יהושפט אשר דרש את ה' בכל לבו כמו שנזכר בספר ד"ה: