מְלָכִים ב׳ ח׳ · י׳

חָיֹה תִחְיֶה. כְּלַפֵּי חֲזָאֵל אָמַר, שֶׁיִּחְיֶה תַּחַת בֶּן הֲדָד לַמַּלְכוּת.

וַאֲמַר לֵיהּ אֱלִישָׁע אֱזֵיל אֱמַר לֵיהּ מֵיחָא תֵיחֵי וְאַחֲזִינַנִי יְיָ אֲרֵי מֵמַת יְמוּת:

אמר לו. רצה לומר: לנחמו אמור לו שיחיה, אבל האמת הוא אשר הראני ה׳ בנבואה, כי מות ימות:

השאלות: אם הראהו ה' שימות איך צוה שיאמר לו שיחיה:

והראני ה' פי' שמן החולי הזה יחיה, ובכ"ז ימות מסבה אחרת שכן היה שחזאל המית אותו על ידי המכבר:

לך אמור לו חיה תחיה. ר"ל שכבר הראהו השם ית' כי מות ימות אך כדי שלא יאמרו כי מהפחד מת אמר לו חיה תחיה וזה דבר ראוי לנביאים כי בזה יתאמת יותר אמתות נבואתם: