מְלָכִים ב׳ ז׳ · ה׳

וְקָמוּ בְקִבְלָא לְמֵיעַל לְמַשִׁרְיַת אֲרַם וַאֲתוֹ עַד סְיָפֵי מַשִׁרְיַת אֲרָם וְהָא לֵית תַּמָן אֱנָשׁ:

בנשף. בערב, כמו (ישעיהו ה יא) מאחרי בנשף:

השאלות: למה אמר שתי פעמים ויבואו עד קצה המחנה כאן ובפסוק ח':

ויקמו בנשף, הנה שיתקיים דבר הנביא שצמצם הזמן ואמר כעת מחר היה צריך שהמצורעים יתיעצו ע"ז בלילה ההוא דוקא, ושילכו בתחלת הלילה לשם, ושלא יחכו עד אור הבקר רק שיודיעו תיכף לבית המלך, שאם היו מודיעים בבקר והיו שולחים תחלה לראות, היה הזמן עובר מ"ש הנביא כעת מחר, ומ"ש ויבאו עד קצה מחנה ארם, כי דרך המחנה שמעמידים שומרים קצת רחוק מן המחנה לראות כל הנעשה, וע"ז כיון כאן, ולא מצאו שם איש מה שאין כן מ"ש שנית (בפסוק ח') ויבאו עד קצה המחנה היינו במחנה ממש:

ויקומו וינוסו בנשף. רוצה לומר כי בלילה שמעו הקולות אשר השמיעם השם יתברך על דרך המופת ובלילה ההוא נסו תכף ומרוב פחדם עזבו סוסיהם וחמוריהם וברחו ברגליהם: