אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ בָהּ. בְּתוֹךְ הָעִיר, שֶׁלֹּא מֵתוּ בָּרָעָב.
הִנָּם כְּכָל הֲמוֹן יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ בָהּ. אִם יֹאמְרוּ מְסֻכָּנִין הֵם שֶׁלֹּא יַהַרְגֵם אַרָם, הֲרֵי הִנָּם בָּעִיר הַזֹּאת בְּסַכָּנַת הָרָעָב כִּשְׁאָר כָּל הֲמוֹן יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ בָהּ, וְאִם יָמוּתוּ הִנָּם כְּכָל הֲמוֹן יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר תָּמּוּ בָּרָעָב.
וַאֲתֵיב חַד מֵעַבְדוֹהִי וַאֲמַר וְיִדְבְּרוּן כְּעַן חַמְשָׁא מִן סוּסְוָתָא מִן שַׁאֲרָא דְאִשְׁתַּאֲרוּ בָהּ הָא אִינוּן כְּכָל הֲמוֹנָא דְיִשְׂרָאֵל דְאִשְׁתַּאֲרוּ בָהּ אִם יֵבְדוּן הָא אִינוּן כְּכָל הֲמוֹנָא דְיִשְׂרָאֵל דְסָפוּ וְנִשְׁלַח וְנֶחְזֵי:
אשר נשארו בה וכו׳. כאומר, אף אם האויב ימית את הרוכבים אין היזק בדבר, כי יהיו ככל המון ישראל הנשארים בעיר, כי כולנו מעותדים למות ברעב, והרוכבים כאחד ממנו אם ישארו פה, ואם לחוש במה שיוקדם להם המיתה, הלוא יהיו ככל המון ישראל שכבר תמו קודם להם, לזאת נשלחה ונראה:
הנם. הנה הם:
המון. ענין רבוי עם:
תמו. נשלמו:
ויקחו נא חמשה, רצה לומר ואין לחוש אל מה שיסתכנו בלכתם, כי הגם שהנם ככל המון ישראל אשר נשארו, הנם גם כן ככל המון ישראל אשר תמו כי סופם למות ברעב:
הנם ככל המון ישראל. הנה ההמון כתוב והמון קרי והכל ענין אחד והרצון בכתבו ההמון המון ישראל כמו והנבואה עודד הנביא והרצון בזה אם ימלטו הנם ככל המון ישראל אשר נשארו בה בעיר ואין בזה נזק ואם יפסדו הנם ככל המון ישראל אשר תמו ולא יוכר ההפסד הזה ביחס אל כל מה שנפסד מפני הרעב והנה לא הסכימו לשלוח כי אם שני רכב סוסים כי די בהם לעמד על אמתת זה:
