רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. הָיָה שׁוֹלֵחַ וְרוֹאֶה אִם אֱמֶת הוּא.
וְהִזְהִירֹה. שֶׁהִזְהִיר אִישׁ הָאֱלֹהִים מֵעֲבֹר שָׁם.
לֹא אַחַת וְלֹא שְׁתָּיִם. עָשָׂה לוֹ כָּךְ, כִּי אִם פְּעָמִים רַבּוֹת.
וַיִּשְׁלַ֞ח מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֗ל אֶֽל־הַמָּק֞וֹם אֲשֶׁ֨ר אָמַר־ל֧וֹ אִישׁ־הָאֱלֹהִ֛ים וְהִזְהִירֹ֖ה וְנִשְׁמַ֣ר שָׁ֑ם לֹ֥א אַחַ֖ת וְלֹ֥א שְׁתָּֽיִם׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. הָיָה שׁוֹלֵחַ וְרוֹאֶה אִם אֱמֶת הוּא.
וְהִזְהִירֹה. שֶׁהִזְהִיר אִישׁ הָאֱלֹהִים מֵעֲבֹר שָׁם.
לֹא אַחַת וְלֹא שְׁתָּיִם. עָשָׂה לוֹ כָּךְ, כִּי אִם פְּעָמִים רַבּוֹת.
וּשְׁלַח מַלְכָּא דְיִשְׂרָאֵל לְאַתְרָא דִי אֲמַר לֵיהּ נְבִיָא דַייָ וְאַזְהָרֵיהּ וְאִסְתַּמָר תַּמָן לָא חֲדָא זִימְנָא וְלָא תַרְתֵּין זִמְנִין:
וישלח. שלח אל המקום שאמר לו הנביא, שבני ארם נסתרים בה, והזהירו מלעבור בה, ושלח שם לדעת אם האמת איתו:
ונשמר שם. והיה המלך נשמר משם, כאשר ראה שאמת הדבר:
לא אחת. לא פעם אחת לבד וכו׳, כי אם פעמים רבות הזהירו הנביא, ומצאם אמתיים, ונשמר שמה: