מְלָכִים ב׳ ה׳ · ד׳

וַיָּבֹא. נַעֲמָן.

וַיַּגֵּד לַאדֹנָיו. מֶלֶךְ אֲרָם.

וַאֲתָא וְחַוֵי לְרִבּוֹנֵיהּ לְמֵימָר כְּדֵין וּכְדֵין מַלְלַת עוּלֵמְתָּא דִי מֵאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל:

ויבא וכו׳. נעמן סיפר הדבר לפני המלך:

השאלות: מלת כזאת וכזאת משמע שספר כמה דברים כי היה לו לומר כזאת דברה:

ויבא ויגד לאדניו לאמר כזאת וכזאת, שדייק הלשון שאמרה, והוציא מלשונה שעל ידי חרון מלך ישראל שהרג את אביו לקהו הנביא בפקודת המלך בצרעת:

ויבא ויגד לאדניו. ר"ל שנעמן בא והגיד זה לאדניו למלך ארם: