וַתֹּ֙אמֶר֙ אֶל־גְּבִרְתָּ֔הּ אַחֲלֵ֣י אֲדֹנִ֔י לִפְנֵ֥י הַנָּבִ֖יא אֲשֶׁ֣ר בְּשֹׁמְר֑וֹן אָ֛ז יֶאֱסֹ֥ף אֹת֖וֹ מִצָּרַעְתּֽוֹ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
אַחֲלֵי אֲדֹנִי לִפְנֵי הַנָּבִיא. לְשׁוֹן וַיְחַל משֶׁה, בַּקָּשׁוֹת כָּל הַמִּתְפַּלְּלִים עָלָיו יִהְיוּ, שֶׁיָּבוֹא הַנֵּס לִפְנֵי הַנָּבִיא.
אַחֲלֵי. שוהיידמנ"ס בְּלַעַ"ז, כְּלוֹמַר זוֹ הִיא בַּקָּשָׁה שֶׁהוּא צָרִיךְ לָהּ.
וַאֲמַרַת לְמָרָתָהּ טוּבֵי רִבּוֹנִי אִם יֵזֵיל לָקֳדָם נְבִיָא דִי בְשֹׁמְרוֹן בְּכֵן יַסֵי יָתֵיהּ מִסְגִירוּתֵיהּ:
אחלי אדוני. אם בקשת אדוני תהיה לפני הנביא, אז מבלי ספק ירפאו מצרעתו ונקרא רפואת המצורע בלשון אסיפה, לפי שבעודו בצרעתו, מחוץ למחנה מושבו, וכאשר יתרפא, יאסף ויכנס אל המחנה וכן נאמר (במדבר יב טו): עד האסף מרים:
גברתה. אשת אדונה:
אחלי. ענין בקשה, כמו (שמות לב יא): ויחל משה:
אחלי אדוני כיון שהיא צרעת השגחיית לא יועילו רופאים רק תפלה לה', ואם יכוין תפלתו לפני הנביא יאסוף אותו, ולשון חלה הבא על התפלה מורה שמרצה את חברו ומעביר רוגזו ונקשר תמיד עם מלת פנים (כמו חל את פני ה') שמשכך הרוגז ופנים של כעס, ומזה הבין נעמן שסבת צרעתו היתה איזה רוגז של הנביא, וחשב שהיה בעבור שהוא הכה את מלך ישראל שלכן הענישו הנביא בצרעת:
אחלי אדני לפני הנביא וגו'. ר"ל אם תהיינה תחנות אדני ובקשותיו לפני הנביא אשר בשומרון אז יאסוף אותו מצרעתו:
