וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ לֵ֣ךְ לְשָׁל֑וֹם וַיֵּ֥לֶךְ מֵאִתּ֖וֹ כִּבְרַת־אָֽרֶץ׃ {ס}

כִּבְרַת אָרֶץ. שֵׁם מִדָּה שֶל קַרְקַע, כְּמוֹ: צִמְדֵי כֶרֶם, ארפינ"ט בְּלַעַ"ז.

וַאֲמַר לֵיהּ אֱזִיל לִשְׁלָם וַאֲזַל מִלְוָתֵיהּ כְּרוּב אַרְעָא:

כברת. הוא מיל, וכן (בראשית מח ז): כברת ארץ:

ויאמר לו לך לשלום. קצר הכתוב אך המובן מזה שנתן לו בקשתו במה שבקש לו לעבוד את השם יתברך:

וילך מאתו כברת ארץ. היא הארץ הנעבדת אשר סביב העיר והרצון בו שלא הרחיק מן העיר כי לא היה בינו ובין העיר כי אם שדות העיר וכרמיה וגניה: