מְלָכִים ב׳ ד׳ · כ״ה

וַאֲזַלַת וַאֲתַת לְוַת נְבִיָא דַייָ לְטוּר כַּרְמְלָא וַהֲוָה כַּד חֲזָא נְבִיָא דַייָ יָתָהּ מְקֳבֵיל וַאֲמַר לְגֵיחֲזִי עוּלֵימֵיהּ הָא שׁוּנַמִית דֵיכִי:

מנגד. מרחוק:

הנה השונמית הלז. רצה לומר: הזאת הבאה, היא השונמית:

הלז. הזאת:

(כה-כו) הנה השונמית הלז רצה לומר שהוא דבר תמוה למה באה שלא בזמן הראוי, לכן רוץ נא לקראתה כי בודאי חסר לה איזה דבר לה או לבעלה או לילד לז"א השלום לך וכו':

הנה השונמית הלז. ר"ל הנה זאת שאנו רואים היא השונמית: