וְאֶל־מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֗ה הַשֹּׁלֵ֤חַ אֶתְכֶם֙ לִדְרֹ֣שׁ אֶת־יְהֹוָ֔ה כֹּ֥ה תֹאמְר֖וּ אֵלָ֑יו כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַדְּבָרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר שָׁמָֽעְתָּ׃

וּלְמֶלֶךְ שִׁבְטָא דְבֵית יְהוּדָה דִשְׁלַח יַתְכוֹן לְמִתְבַּע אוּלְפַן מִן קֳדָם יְיָ כִּדְנַן תֵּמְרוּן לֵיהּ כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל פִּתְגָמָא דִי שְׁמַעְתָּא:

ואל מלך יהודה. רצה לומר: דבר הנוגע אל המלך עצמו:

הדברים אשר שמעת. רצה לומר: אף שהגזירה גזורה כאשר שמעת, אל תהיה כלול עמהם:

ואל מלך יהודה, כה אמר ה' הדברים אשר שמעת רצה לומר מה ששמעת שקראו את הפסוק יולך ה' אותך ואת מלכך כה אמר ה' רצה לומר כן היה גזרה גזורה עליך מאת ה', רק (יט) יען רך לבבך וכו' ותבכה לפני וגם אנכי שמעתי תפלתך, עלך ידי זה בטל הגזרה שלא תלך בגולה: