כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הִנְנִ֨י מֵבִ֥יא רָעָ֛ה אֶל־הַמָּק֥וֹם הַזֶּ֖ה וְעַל־יֹֽשְׁבָ֑יו אֵ֚ת כׇּל־דִּבְרֵ֣י הַסֵּ֔פֶר אֲשֶׁ֥ר קָרָ֖א מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃

כִּדְנַן אֲמַר יְיָ הָא אֲנָא מַיְתֵי בִישְׁתָא עַל אַתְרָא הָדֵין וְעַל יַתְבוֹהִי יַת כָּל פִּתְגָמֵי סַפְרָא דִקְרָא מֶלֶךְ שִׁבְטָא דְבֵית יְהוּדָה:

הנני מביא. רצה לומר: האות הזה לא במקרה בא כי אם מה׳, וכאילו אמר הנני מביא רעה וגו׳:

אשר קרא. אשר צוה לקרות לפניו:

הנני מביא רעה רצה לומר מה שקרא בספר שהיה נגלל בתוכחה של משנה תורה הוא סימן שאביא רעה, ויען היה נגלל בפסוק יולך ה' אותך ואת מלכך וכו' ועבדתם שם אלהים אחרים, אמר שזה יהיה לעונש מדה כנגד מדה תחת אשר עזבוני וכו':