מְלָכִים ב׳ כ״ב · י״ג

דִרְשׁוּ אֶת ה' בַּעֲדִי. רָאָה כָּתוּב יוֹלֵךְ ה' אֹתְךָ וְאֶת מַלְכְּךָ.

אֱזִילוּ תְבַעוּ מִן קֳדָם יְיָ עֲלֵי וְעַל עַמָא וְעַל כָּל דְבֵית יְהוּדָה עַל פִּתְגָמֵי סִפְרָא דְאִשְׁתְּכַח הָדֵין אֲרֵי סַגִיאָה חֵימְתָא דַייָ דְהִיא דְלִיקַת בָּנָא עַל דְלָא קַבִּילוּ אֲבָהָתָנָא לְפִתְגָמֵי סִפְרָא הָדֵין לְמֶעְבַּד כְּכָל דִכְתִיב עֲלָנָא:

דרשו את ה׳. שאלו לנביאים עלי ועל העם הנמצא פה ועל כל יהודה, בעבור דברי הספר הנמצא כתוב בה בתחילת הדף, אשר מהנראה שהוא לאות אשר גדולה חמת ה׳ וכו׳:

לעשות. אשר רוצה לעשות ככל הכתוב בתחילת הדף ההוא:

נצתה. מלשון הצתה והבערה:

לעשות ככל הכתוב עלינו ובדברי הימים לעשות ככל הכתוב על הספר הזה, רצה לומר כי התורה הכתובה בספר ובדיו, כתובה גם כן על לוח לב וחקוי הנפש כמ"ש בפי' הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי, ועל זה אמר פה הכתוב עלינו, ויש לפרש שמ"ש לעשות ככל הכתוב נמשך על חמת ה' שחמת ה' נצתה בנו לעשות ככל הכתוב עלינו בתוכחה שבפרשת תבוא וזה על אשר לא שמעו על דברי הספר הזה:

נצתה בנו על אשר לא שמעו אבותינו. ר"ל נבערה בנו: