וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֡יו הִנֵּה־נָ֣א יֵֽשׁ־אֶת־עֲבָדֶ֩יךָ֩ חֲמִשִּׁ֨ים אֲנָשִׁ֜ים בְּנֵי־חַ֗יִל יֵ֣לְכוּ נָא֮ וִיבַקְשׁ֣וּ אֶת־אֲדֹנֶ֒יךָ֒ פֶּן־נְשָׂאוֹ֙ ר֣וּחַ יְהֹוָ֔ה וַיַּשְׁלִכֵ֙הוּ֙ בְּאַחַ֣ד הֶהָרִ֔ים א֖וֹ בְּאַחַ֣ת (הגיאות) [הַגֵּיאָי֑וֹת] וַיֹּ֖אמֶר לֹ֥א תִשְׁלָֽחוּ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
פֶּן נְשָׂאוֹ רוּחַ ה'. אֶפְשָׁר אֶמֶשׁ אָמְרוּ לוֹ: הֲיָדַעְתָּ כִּי הַיּוֹם ה' לוֹקֵחַ אֶת אֲדוֹנֶיךָ, וְעַכְשָׁיו נֶעְלָם מֵהֶם הֵיכָן הוּא, מְלַמֵּד, מִיּוֹם שֶׁנִּגְנַז אֵלִיָּהוּ הָלְכָה וְנִסְתַּלְּקָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מִן הַנְּבִיאִים, וְשׁוּב לֹא הָיְתָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְרֻבָּה בְּיִשְׂרָאֵל.
וַאֲמַרוּ לֵיהּ הָא כְעַן אִית עִם עַבְדָךְ חַמְשִׁין גַבְרִין בְּנֵי חֵילָא יֵיזְלוּן כְּעַן וְיִבְעוּן יַת רִבּוֹנָךְ דִלְמָא נַטְלֵיהּ רוּחַ מִן קֳדָם יְיָ וּרְמָהִי בְּחַד מִן טוּרַיָא אוֹ בְּחַד מִן חֵילַיָא וַאֲמַר לָא תִשְׁלְחוּן:
בני חיל. אנשי חיל ובני כח, ללכת הנה והנה במעט זמן:
וישליכהו. חשבו שהרוח שבה אל האלהים, וגופו הושלך מת, ורצו לבקשו ולקברו:
לא תשלחו. כי ראה שעלה עם הגוף, ומגודל הענוה לא אמר להם מה שראה:
הגאיות. מלשון גיא ועמק:
הנה, חשבו שגופו גם כן נפל מעליו כמו שנפלה אדרתו והרוח נשאו לאיזה מקום ורצו לקברו, כי לא ציירו לעצמם שגם הגוף יעלה השמים:
וישליכהו באחד ההרים או באחת הגאיות. ר"ל להתחבא שם כי היה רגיל אליהו בכך כמו שאמר עובדיה ורוח ה' ישאך אל אשר לא אדע:
