אֲנִ֣י קַ֔רְתִּי וְשָׁתִ֖יתִי מַ֣יִם זָרִ֑ים וְאַחְרִב֙ בְּכַף־פְּעָמַ֔י כֹּ֖ל יְאֹרֵ֥י מָצֽוֹר׃

אֲנִי קַרְתִּי וְשָׁתִיתִי מַיִם זָרִים. כְּלוֹמַר הִתְחַלְתִּי בְּכָל מַעֲשֶׂה וְגָמַרְתִּי, כְּזֶה הַכּוֹרֶה בּוֹר וּמוֹצֵא מַיִם זָרִים וְשׁוֹתֶה. מַיִם נוֹבְעִים קוֹרֵא זָרִים, לְפִי שֶׁעַד הֵנָּה לֹא הִכִּירוּ בָּהֶם.

וְאַחֲרִב בְּכַף פְּעָמַי. אִם צַרְתִּי עַל עִיר הַבּוֹטַחַת בְּנַהֲרוֹתֶיהָ, הֵבֵאתִי עָלֶיהָ גְּיָסוֹת רַבּוֹת שֶׁהוֹבִישׁוּ יְאוֹרֶיהָ בִּשְׁתִיָּתָם וּשְׁתִיַּת בְּהֶמְתָּם וּמִרְמַס רַגְלֵיהֶם.

וְאַחֲרִב. לְשׁוֹן הֹוֶה, כֵּן דַּרְכִּי תָמִיד.

אֲנָא הֲוֵיתִי חָפֵיר גוּבִין וְשָׁתֵי מַיְן נוּכְרָאִין וּטְפָחִית בְּפַרְסַת רִגְלֵי עַמָא דְעִמַי כֹּל מֵי נַהֲרִין עֲמִיקִין:

אני קרתי ושתיתי מים. רצה לומר: מעולם הצלחתי במעשי, כמו הכורה באר ומצליח למצוא המקור, ושותה זרם מימיו:

ואחריב בכף פעמי. כאשר באתי להלחם בעיר הבטוחה בחוזק נהרותיה אשר סביב לה, אז הבאתי עליה חיל רבות, והחריבו הנהרות במדרך כף רגליהם:

קרתי. חפרתי אחר מקור, והוא מלשון (משלי ל יז): יקרוה עורבי נחל, שהוא ענין נקב ובקוע:

זרים. שוטפים, כמו (חבקוק ג י): זרם מים עבר:

ואחריב. מלשון חורב ויובש:

פעמי. רגלי:

יאור. ענין נהר ונחל:

מצור. ענין חוזק, והוא מלשון צור:

אני קרתי ושתיתי מים זרים. ר"ל לא היה פלא אם שתיתי מים המוכנים לשתותם אבל אני חפרתי והוצאתי מים זרים אשר לא עלה על לב איש שיוכל לשתות משם מים וזה משל למקומות שכבש שהיו כלם חזקים שלא עלה כלב איש שיוכל לכבשם ובכף פעמי לבד בלי השתדלו' אחר החרבתי והובשתי כל היאורים אשר בערי המצור והם הערים החזקים שלא יתכן לכבשם כי אם בבניית המצור עליהם ואפשר שיאמר אומר שכבר אמר אני קרתי ושתיתי בעבור חזקיה שסתם המעינות כמו שנזכר בספר ד"ה והבאור הראשון יותר נכון לפי מה שאחשוב: