בְּיַ֣ד מַלְאָכֶ֘יךָ֮ חֵרַ֣פְתָּ ׀ אֲדֹנָי֒ וַתֹּ֗אמֶר (ברכב) [בְּרֹ֥ב] רִכְבִּ֛י אֲנִ֥י עָלִ֛יתִי מְר֥וֹם הָרִ֖ים יַרְכְּתֵ֣י לְבָנ֑וֹן וְאֶכְרֹ֞ת קוֹמַ֤ת אֲרָזָיו֙ מִבְח֣וֹר בְּרֹשָׁ֔יו וְאָב֙וֹאָה֙ מְל֣וֹן קִצֹּ֔ה יַ֖עַר כַּרְמִלּֽוֹ׃

מְרוֹם הָרִים. הַר הַבַּיִת.

יַרְכְּתֵי לְבָנוֹן. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁמַּלְבִּין עֲוֹנוֹת.

וְאֶכְרֹת קוֹמַת אֲרָזָיו. לֹא אָשׁוּב עַד שֶׁאַחְרִיבֶנּוּ.

קִצֹּה. סוֹפוֹ.

יַעַר כַּרְמִלּוֹ. מְלִיאַת אַרְצוֹ וְיוֹפִי הֲדָרוֹ.

בְּיַד אִזְגַדָךְ חֲסֵידְתָּא עַמָא דַייָ וַאֲמַרְתָּ בִּסְגִיאוּת רְתִיכִי אֲנָא סְלֵיקִית לִתְקוֹף כְּרַכֵּיהוֹן אַף אֵיחוֹד בֵּית מַקְדַשְׁהוֹן וְאֶקְטוֹל שְׁפַר גִבָּרֵיהוֹן מִבְחַר שִׁלְטוֹנֵיהוֹן וְאַכְבֵּישׁ קִרְיַת תּוּקְפֵיהוֹן וֶאֱשֵׁיצֵי סַגִי מַשִׁרְיַתְהוֹן:

מרום הרים. זה הר הבית:

ירכתי לבנון. בסוף יער הלבנון, מקום הארזים הגבוהים:

קומת ארזיו. רצה לומר: השרים והגבורים:

מלון קצו. הוא בית המקדש, שהוא מלון ומשכן השכינה, והוא הקץ מכל הדברים הנחמדים אשר בעולם:

יער כרמלו. רצה לומר: מיטב שבחו וכובד חזקו:

כרמלו. מקום שדות וכרמים משובחים, קרוי כרמל:

הנה ביד מלאכיך חרפת ה'. ואמרת כי בגבורתך ורב רכביך עלית לכבוש מרום הרים, והם המקומות החזקים הבנויים בהרים:

ירכתי לבנון. הם קצות יער הלבנון וכל זה משל לארץ ישראל שהיא גבוהה מכל הארצות והיה מתפאר על שכבש רוב ארץ ישראל ולזה אמר ירכתי כי ירושלים היתה באמצע ולא כבש אותה והנה התפאר שיכרות קומת ארזים אשר באמצע היער ובמקום הגבוה יותר ממנו והנה קרא ארזים וברושים המלכות והשרי' או העיירות יותר חזקות:

ואבואה מלון קצו. ובישעיה כתוב מרום קצו והנה קרא מלון קצו בית המקדש כי הוא קץ וסוף המעלות והרוממות אשר בארץ ישראל ורצה לומר שכבר יחריב בית המקדש ואחר כך יחריב יער המישור אשר לפניו אשר מגדל פירו' וצמחי' לרוב הם בני ירושלים: