עַד־בֹּאִי֩ וְלָקַחְתִּ֨י אֶתְכֶ֜ם אֶל־אֶ֣רֶץ כְּאַרְצְכֶ֗ם אֶ֩רֶץ֩ דָּגָ֨ן וְתִיר֜וֹשׁ אֶ֧רֶץ לֶ֣חֶם וּכְרָמִ֗ים אֶ֣רֶץ זֵ֤ית יִצְהָר֙ וּדְבַ֔שׁ וִֽחְי֖וּ וְלֹ֣א תָמֻ֑תוּ וְאַֽל־תִּשְׁמְעוּ֙ אֶל־חִזְקִיָּ֔הוּ כִּֽי־יַסִּ֤ית אֶתְכֶם֙ לֵאמֹ֔ר יְהֹוָ֖ה יַצִּילֵֽנוּ׃

אֶל אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם. כֵּן דַּרְכִּי, לְהַעֲבִיר אֶת הָאֻמּוֹת מִמְּדִינָה לִמְדִינָה, הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶל אֶרֶץ טוֹבָה מִשֶּׁלָּכֶם, שֶׁהֲרֵי לְפַתּוֹתָם בָּא, אֶלָּא שֶׁיָּדַע שֶׁיַּכִּירוּ שֶׁדְּבָרָיו שֶׁקֶר.

אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ. זוֹ אַפְרִיקִי.

עַד מֵיתִי וְאֶדְבַּר יַתְכוֹן לְאַרְעָא טָבָא כְּאַרְעֲכוֹן אַרְעָא עִבּוּר וַחֲמַר אַרְעָא חַקְלִין וְכַרְמִין אַרְעָא דְזֵיתָהָא עָבְדִין מִשְׁחָא וְהִיא עַבְדָא דְבַשׁ וִחְיוּן וְלָא תְמוּתוּן וְלָא תְקַבְּלוּן מִן חִזְקִיָה אֲרֵי יַטְעֵי יַתְכוֹן לְמֵימָר יְיָ יְשֵׁיזְבִינָנָא:

ולקחתי. אקח אתכם מפה, להוליך אל ארץ טובה כארצכם כי כן היה דרכו, להעביר את האומות שכבש מארצם לארץ אחרת:

וחיו. מה שאין כן אם תעמדו במרד:

כי יסית. אשר יסית:

ותירוש. ענבי היין:

זית יצהר. זיתים המושכין שמן:

יסית. מלשון הסתה ופיתוי:

ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם. ר"ל ונהגתי אתכם אל ארץ טובה כמו ארצכם ואמר זה להם לבאר שלא יזוקו אם יגלה אותם לארץ אחרת כמו שעשה מעשרת שבטים והנה היה מניע ומבלבל האומות בזה הדרך כדי שלא יוכלו למרוד בו ולזה היה מרחיק אותם מעוזריהם והיה מקרב אותם אליו ואל עמו: