רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11עֲשׂוּ אִתִּי בְרָכָה. שְׁאִילַת שָׁלוֹם, כְּמוֹ: וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה.
אַֽל־תִּשְׁמְע֖וּ אֶל־חִזְקִיָּ֑הוּ כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֗וּר עֲשֽׂוּ־אִתִּ֤י בְרָכָה֙ וּצְא֣וּ אֵלַ֔י וְאִכְל֤וּ אִישׁ־גַּפְנוֹ֙ וְאִ֣ישׁ תְּאֵנָת֔וֹ וּשְׁת֖וּ אִ֥ישׁ מֵי־בֹרֽוֹ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
עֲשׂוּ אִתִּי בְרָכָה. שְׁאִילַת שָׁלוֹם, כְּמוֹ: וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה.
לָא תְקַבְּלוּן מִן חִזְקִיָה אֲרֵי כִדְנַן אֲמַר מַלְכָּא דְאַתּוּר עֱבִידוּ עִמִי שְׁלָמָא וּפוּקוּ לְוָתִי וֶאֱכַלוּ גְבַר פֵּרֵי גוּפְנֵיהּ וּגְבַר פֵּרֵי תֵינוֹהִי וּשְׁתוֹ גְבַר מֵי גוּבֵיהּ:
עשו אתי ברכה. רצה לומר: עשו עמי שלום, לתת תשורת שלום:
ואכלו וכו׳. רצה לומר: לא תהיו עוד כלואים בתוך העיר, מבלי לצאת ללקוט פירות האילנות, ולשאוב מי הבורות:
ברכה. ענינו מנחה ותשורת שלום, כמו (שם לג יא): קח נא את ברכתי:
עשו אתי ברכה וצאו אלי. ר"ל אם תהיו אתי להשלים עמי ולצאת אלי עשו ברכה כי אז תוכלו לעבוד האדמה ולאכל פריה: