מְלָכִים ב׳ י״ח · כ״ו

כִּי שֹׁמְעִים אֲנָחְנוּ. אָנוּ בְּנֵי פַּלָּטִין, וּמַכִּירִין בְּלָשׁוֹן אֲרַמִּית וּבִשְׁאָר לְשׁוֹנוֹת, וְאַל תְּדַבֵּר אֵלֵינוּ יְהוּדִית, שֶׁכָּל הָעָם מַכִּירִין בּוֹ, וְאֵין אָנוּ רוֹצִים שֶׁיִּשְׁמְעוּ.

וַאֲמַר אֶלְיָקִים בַּר חִלְקִיָה וְשֶׁבְנָה וְיוֹאָח לְרַבְשָׁקֵה מַלֵל כְּעַן עִם עַבְדָךְ אֲרָמִית אֲרֵי שָׁמְעִין אֲנַחֲנָא וְלָא תְמַלֵיל עִמָנָא יְהוּדִית קֳדָם עַמָא דְעַל שׁוּרָא:

ארמית. בלשון ארמית:

כי שומעים. כי מבינים אנחנו ארמית:

יהודית. בלשון יהודית:

באזני העם. בפניהם כשהם שומעים, כי הכל מכירים בו, וכאומר, הנה אין מהדרך לפרסם דברי מלחמה בפני המון העם:

באזני העם אשר על החומה. אמרו זה כי לא היו רוצי' שישמע אלו הדברים העם אשר על החומה כדי שלא ירפו ידיהם משמירת החומה: