רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11וְאֵת הַמִּזְבַּח הַנְּחשֶׁת וַיַּקְרֵב וְגוֹ'. אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר מִזְבַּח הַנְּחשֶׁת שֶׁעָשָׂה משֶׁה, שֶׁהֲרֵי נִגְנַז, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר מִזְבַּח אֲבָנִים שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה וּקְרָאוֹ מִזְבַּח הַנְּחשֶׁת, שֶׁהֲרֵי אִי אֶפְשָׁר לְקָרְבוֹ מִזָּוִית לְזָוִית אֶלָּא אִם הוֹרְסוֹ, וַהֲרֵי שָׁנִינוּ: אֵשׁ שֶׁיָּרְדָה בִּימֵי שְׁלֹמֹה לֹא נִסְתַּלְּקָה מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ, עַד שֶׁבָּא מְנַשֶּׁה וְסִלְּקָהּ, שֶׁהוּא הָרַס אֶת הַמִּזְבֵּחַ, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּאַגָּדַת חֵלֶק. אֵין לִי לְפָרֵשׁ מִזְבֵּחַ זֶה, אֶלָּא בְּכִיּוֹרוֹת וּמְכוֹנוֹת שֶׁל נְחשֶׁת, שֶׁהָיוּ צָרְכֵי מִזְבֵּחַ, וְהָיוּ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ הַקֹּדֶשׁ, וּכְשֶׁעָשָׂה אָחָז אֶת הַמִּזְבֵּחַ לַעֲבוֹדָה זָרָה, סִלֵּק אֶת הַכִּיּוֹר וְהִקְרִיבוֹ לְצַד אַחֵר מֵאֵת פְּנֵי הַבַּיִת, שֶׁלֹּא לְהַפְסִיק בֵּין הַמִּזְבֵּחַ שֶׁעָשָׂה וּבֵין בֵּית ה', וַיִּתֵּן אוֹתוֹ אֵצֶל מִזְבַּח הַקֹּדֶשׁ צָפוֹנָה. וּמָצִינוּ שֶׁפֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ דֻּגְמָתוֹ: וַיָּבֹאוּ וַיַּעַמְדוּ אֵצֶל מִזְבַּח הַנְּחשֶׁת, מִזְבַּח הַנְּחשֶׁת מִי הֲוָה, אָמַר לָהֶם הִתְחִילוּ מִמָּקוֹם שֶׁאוֹמְרִין שִׁירָה לְפָנַי. הֲרֵי כָּאן לִכְלֵי שִׁיר שֶׁל נְחשֶׁת, קְרָאוֹ מִזְבֵּחַ.
