מְלָכִים ב׳ י״ב · ח׳

וְעַתָּה אַל תִּקְחוּ כֶסֶף. עוֹד, וְאַל תְּחַזְּקוּ הַבַּיִת מִשֶּׁלָּכֶם.

כִּי לְבֶדֶק הַבַּיִת תִּתְּנֻהוּ. אִם יִפְחוֹת יִפְחוֹת, וְאִם יוֹתִיר יוֹתִיר.

וּקְרָא מַלְכָּא יְהוֹאָשׁ לִיהוֹיָדָע כַּהֲנָא וּלְכַהֲנַיָא וַאֲמַר לְהוֹן מָא דֵין לֵיתְכוֹן מְתַקְפִין יַת בִּדְקָא דְבֵיתָא וּכְעַן לָא תִסְבּוּן כַּסְפָּא מִן מַכָּרֵיכוֹן אֲרֵי לְבִדְקָא דְבֵיתָא תִּתְּנוּנֵיהּ:

אל תקחו כסף. אל תקחו לעצמיכם, אלא מיד בבוא לידכם תנו אותו לבדק הבית, רצה לומר: הכניסו באוצר בית ה׳, עד יהיה בהם די לחזק הבדק:

כי לבדק הבית תתנוהו. ר"ל שתשימו הכסף ההוא במקום מוכן בו לבדק הבית: