וַיִּכְתֹּ֣ב אֲלֵיהֶם֩ סֵ֨פֶר ׀ שֵׁנִ֜ית לֵאמֹ֗ר אִם־לִ֨י אַתֶּ֜ם וּלְקֹלִ֣י ׀ אַתֶּ֣ם שֹׁמְעִ֗ים קְחוּ֙ אֶת־רָאשֵׁי֙ אַנְשֵׁ֣י בְנֵי־אֲדֹֽנֵיכֶ֔ם וּבֹ֧אוּ אֵלַ֛י כָּעֵ֥ת מָחָ֖ר יִזְרְעֶ֑אלָה וּבְנֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ שִׁבְעִ֣ים אִ֔ישׁ אֶת־גְּדֹלֵ֥י הָעִ֖יר מְגַדְּלִ֥ים אוֹתָֽם׃

וּבְנֵי הַמֶּלֶךְ שִׁבְעִים אִישׁ אֶת גְּדֹלֵי הָעִיר וְגוֹ'. כָּל זֶה כָּתַב בַּסֵּפֶר, וַאֲנִי יוֹדֵעַ חֶשְׁבּוֹנָם, שִׁבְעִים אִישׁ וְהֵם עִם גְּדוֹלֵי הָעִיר הַמְּגַדְּלִים אוֹתָם.

וּכְתַב לְהוֹן אִגַרְתָּא תִּנְיָנוּת לְמֵימַר אִם דִילִי אַתּוּן וּמִנִי אַתּוּן מְקַבְּלִין סָבוּ יַת רֵישֵׁי גַבְרִי בְּנֵי רִבּוֹנְכוֹן וְתַיְתוֹן לְוָתִי כְּעִדָנָא הָדֵין מְחַר לְיִזְרְעֶאל וּבְנֵי מַלְכָּא שַׁבְעִין גַבְרָא יַת רַבְרְבֵי קַרְתָּא מְרַבָּן יַתְהוֹן:

אם לי אתם. אם אתם משלי ונכנעים אלי:

כעת מחר. כעת הזאת ביום מחר:

ובני המלך וכו׳. גם זה מדברי יהוא שכתב להם, יודע אני שהמה שבעים, ובבית גדולי העיר ולא תוכלו להעלים ממני את מי מהם:

את גדולי העיר. והמה עם גדולי העיר, שהיו מגדלים אותם, רצה לומר: שהיו בבית גדולי העיר: